חקר האנושי־החולף - אתנוגרפיה בהולה: פרספקטיבות חברתיות ותרבותיות על מגפת הקורונה

עמוד:14

חקר האנושי- החולף [ 14 ] מבט פילוסופי על הקיום האנושי, וזאת תוך קישור בין מפות הזמנים ( לא פה ולא שם, אך בה בעת שם ופה גם יחד ) . אירועים מתפרצים כאלו מקשים, לעיתים, על הנגישות אל מושאי המחקר ( למשל במצב של מלחמה, אסון אקולוגי, מגפה מידבקת ועוד ) . בכך הם מערערים את הפרטים החווים אותם הן ברמה הנפשית, הן ברמה הפיזית והן ברמה החברתית . באנלוגיה לשיח הפסיכולוגי ניתן לראות בהם התמודדות עם מצבי דחק חריפים ( ASD – acute stress disorder ) . בכך זהו אירוע חברתי דחוק ( בהול ) . במצבי חירום נחלקים שלבי ההתמודדות לשלושה . הראשון, שלב האזעקה, שבו הפרט נאלץ לגייס את כל המשאבים כדי להתמודד עם האיום . לרוב בשלב זה הוא יבחר בין fight or flight , התמודדות אקטיבית של ניסיון להשפיע ולשנות בפעולות כגון : רכישת ידע, שינוי באורח החיים עד לידי מצבי הכחשה, או התנהלות עיוורת למצב . השלב השני הוא שלב ההתנגדות . זהו שלב שבו מנסים לחזור לאיזון דרך הפחתה של תגובת האזעקה, אך אין זה אומר שמצב החירום עבר . השלב הבא הוא שלב ההתשה, והוא מתרחש במצבי לחץ וחירום מתמשכים . בשלב זה אנשים שחוו את מצב החירום מבינים, לעיתים, כי אירוע החירום מתמשך . הם חווים תחושות של חוסר אונים וייאוש, המשפיעים גם מבחינה מנטלית וגם מבחינה פיזית . אם תפיסת האירוע הופכת לשגרת חירום, האיום עדיין קיים – אך כדי להמשיך לחיות בצורה תקנית, הפרט מסגל לעצמו שגרה לצד משבר . האתנוגרפיה הבהולה שייכת לתקופת החירום . היא שייכת לשלב ההפצעה והתקופה הפרטיקולרית הייחודית, הקשורה גם לאלמנט הראשוני מעבר לשלב החירום . בהקשר של מחקר בהול, חוקרים וחוקרות נאלצים למצוא פתרונות מתודולוגיים יצירתיים לאיסוף ותיעוד השדה ( כפי שהפרקים באסופה זו מדגימים : ראיונות וירטואליים, שעות לא שגרתיות לביצוע ראיונות, הקלטת יומן שדה, ארעיות והיעלמות של נחקרים ועוד ) . מחקר כזה מחייב ערנות לבעיות אתיות, תוך שמירה על קודים אתיים ברורים . כך, ההפתעה שבהיווצרות השדה וזמניות הקיום שלו, עומס האירועים בו, דחיסותו והדינמיות של שינויים מהירים בו, כל אלו מותירים את החוקר והחוקרת להתנהל כמו בין להיטות ללהטוטנות . הם מאלצים את החוקרת ליישם את הפתרונות המחקריים גם אם מתוך אלתור אקלקטי . המחקר הבהול נעצר בנקודה שבה מצב החירום הופך לשגרה, אף אם זו שגרת חירום, ומכאן תפקידו, לאמור להתמקד בשלבי החירום והדחק לצורך הבנה של תהליכים חברתיים ותרבותיים, העשויים לעיתים להטיל אור גם על מאפיינים וקהילות בעיתות שגרה .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר