פתח דבר

עמוד:13

רםדיחתפ 13 כאמור, מסירותה לבנותיה הנשואות היא רק אחת מהסיבות להתנגדותה ללוט . אשת לוט הלומת צער, סקרנית, חרדה, זועמת על שנקלעה למצב בלתי אפשרי, תוהה לאן תברח, מצטערת על אובדן רכושה, מתביישת על בריחתה, ומושפעת מתגובת החברה הסדומית, מחד גיסא, אולם גם שמחה לאידהּשל חברה זו, מאידך 10 אך כל הסיבות האלה טפלות לסלידתה המוחלטת גיסא . טעמיה אנושיים לחלוטין . 11 באירוניה סרקסטית מאנוכיותו הבלתי אנושית של בעלה, שחושב רק על עצמו . היא מכנה אותו "צדיק", המייצג נוקשות בלתי מתפשרת של 'צדיקים' כמותו, שהיא מכנה "עֲנָוִים" . "בְּוַדָּאוּת פִּתְאוֹמִית" היא יודעת כי לוּ מתה "אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עוֹצֵר" . אומנם חז"ל אינם מבקרים את לוט במילוי תפקיד הבעל, אולם הם בהחלט מטילים דופי בתפקיד האב שהוא ממלא בדרך נוראית, כפי שעולה למשל מהציטוט הזה : ואף לוט עצמו לא היה צנוע כדבעי למהוי : [ . . . ] בנֹהג שבעולם אדם מוסר עצמו לֵהָרג על בנותיו ועל אשתו, והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעלל 12 בהן, אמר לו הקב"ה : חייך שאתה נכשל בהן בסופך . מטורי השיר האחרונים עולה כי אינה זוכרת במדויק מה אירע לה בדקות שקדמו להפיכתה לנציב מלח — "מִקֹצֶר נְשִׁימָה סָבַבְתִּי סְחוֹר-סְחוֹר . / [ . . . ] לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁעֵינַי הָיוּפְּקוּחוֹת . / [ . . . ] אָפְשָׁר שֶׁנָּפַלְתִּי וּפָנַי אֶל הָעִיר" . בין שהשמיעה את דבריה בקול, ובין שנאמרו בינה לעצמה במונולוג פנימי שלא נשמע, היא מעוררת אמפתיה, כתפיסת חלק מחז"ל ומתוך ניגוד גמור להתעלמות ממנה במקרא . יתר על כן, דומה כי לא על עצמה בלבד באה להעיד, אלא על נשים מוכות, נטולות קול, בכל הדורות . 10 . י לנעפנםיאכישויםנישליאשםיליטילחעםישומתיפסקנ,יפאייחתפויתז'פאכי : י"מחמיםיכעלמנישזנםניפקי לרסיקיאדחיתםכ"ך,יללאישתימלתחינוכיוינודסי"אשםיליט"ינכמלטםיעתיתעלנימסחיתינתיעפםיינעמיפנ,י נירנםיאיםניייוסלתנישומתיפסקנילחמיםידוניאכישום,יכינדם,יתםיךינסצוכנינםכ"נום . יאכויפיאני איםנינחמיםיקפיתניגתילזמככיי — יסמלישלינאחתינמיחפכויתעלימיחעיםיתודסילעתפי,ילמקיתישתייכילח . י ננםתיככיםיאדיפניתםכיענינאוכסירוםישקראנ . יאשםיליטיאוככנימייםפםימפציכנ,ינמיתי,ינואיגתילאי מאמוכניגחילנ . ינואיאכישום ! ! יזנירפטישנםכ"ךילאימםענתיעלויימסרוק . ישומתיפסקנימעכוקנילאשםי ליטימתטיםקפותיורנרנישדישףיאושנ,ישתאירייטתעוידישתםיעליקעפםיננסףישנשאופניתמכיסםנ . י נמשיפפםיכנכסםילחמיםנישליאשםיליטיימחתפםימגפיכנ,יתפגעינכיפאישליננומלטיםיימזנופני תעלוידוותישיכותישכמלטותינמינ . ינםואיפישפוגשיאיםויתויםפינונינאיגפינקטי . יאוךיתםיךינליננפסי נעציתישקפנישתינואימתדוכניתאיגפ,ישמנילתילםכיעיםוי . יאשםיליטינואינמייצלמם,ימםעחם,ינוי זינוישומתיפסקנישכמצאםיתםיךיאשםיליט"י ( משעיל,י 2016 ) . יפאייעיחיתעכוויינעפנםיאשםיליטיאצלי כיו,יםשל"ג,יעמ'י 20 — 37 ; יאמוכיף,י 1988 ,יעמ'י 340 — 357 ; יפווך,י 1999 ,יעמ'י 105 — 109 ; יגיתפוי,י 2015 ,יעמ'י 110 — 172 . ינשיי : י'אשםיליט'ימאםיאכחנירוכקפרלח-עמופ,יתוודיחינתוםינדיםתיאםינשופ : י"אֱֶעֱמֹחינְּאֶתֶיי םַּדְםַּוי / ילָעַחיאֶצְרֶּניאֲשׁיפֵו-םְּמיֹלַו,יאֶצְרֶּניאָתְחָכת — אָתְחָכִו"י ( אצלישקח,י 2005 ,יעמ'י 395 — 397 ) . 11 . י נשיי : י'אשםיליט'ימאםימשניחיפ,יתמוידחינטיפותינמםאפותיאםינויםישליליטישוניפ,ילאיתננפדי אכינו : י"לָמָּנינִסְםַּנְּלָנ ? ינָאִתי / ימִרְּכֵויםְּשׁיּקַםינִםְאַתְּחיּםיתִּלְםִּויכִםֶּכֶםי / ילְנִתּיּשׁי — יתַּעַלישִׁנּיֹפילְלֹאיםַּקָּכָנ"י ( אצלישקח,י 2005 ,יעמ'י 399 ) . 12 . י פאי : יגוכצתיפג,יםשס"ט,ית,ינ,יעמ'י 47 . ימקיפינםואיפיתמחפשיםכדימא,ייופאיות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא