|
|
עמוד:14
14 | חינוך היסטורי : זירות וזיקות אלה יוצרות דינמיקה - שעל פי רוב נותרת סמויה - המהווה מרכיב יסודי באופיו של החינוך ההיסטורי וחורגת מגבולות הזירות עצמן . זאת ועוד, מקורה של הדינמיקה שיוצרת הזיקה שבין זירות החינוך ההיסטורי מצוי בכך שהיא מבוססת על אי - התאמה בין האידאולוגיות, המטרות, הכלים וזהות הסוכנים הפועלים בכל זירה וזירה . בכל זירה מעוצב חינוך היסטורי בכלים שונים, לאור מטרות שונות ועל ידי אנשים שונים . ייצוגי העבר בספרי הלימוד, במוזיאונים, בטיולים השנתיים, סביב שולחן החג, בתקשורת, באינטרנט ובשלל הזירות האחרות - לא רק שאינם זהים או סינרגטיים, אלא שפעמים רבות הם מאתגרים ואף סותרים אלו את אלו ומערערים אלו על אלו . חוסר ההתאמה בין החינוך ההיסטורי בזירות השונות והיעדר הסינרגיה ביניהן יוצרים בתורם מתח שגם הוא מרכיב מרכזי של החינוך ההיסטורי שאותו מבקשת אסופה זו לחשוף ולאפיין . הטענה העוברת כחוט השני בין המאמרים היא שמתח זה אינו רק אינהרנטי למערכת חינוך היסטורי מבוזרת במדינה דמוקרטית, אלא שהוא חיובי ומפיח חיים בחינוך ההיסטורי כתהליך דינמי המצוי דרך קבע בשינוי בהתאם לרוח הזמן ולזהות האנשים הלוקחים בו חלק . ולבסוף, חידושה של אסופה זו הוא גם בהרכב ובאופן עבודתה של קבוצת המחקר שעמלה על כתיבתה . המבט על הזירות השונות בהן מתעצב החינוך ההיסטורי בארץ ניתן כאן על פי רוב מבפנים, על ידי אנשי ונשות מסה ומעש כאחד . בין חברי וחברות הקבוצה נמנים אנשי הגות ומדיניות, מורות ורכזות מקצוע, חוקרות וחוקרים באוניברסיטאות ובמוסדות להכשרת מורים, מורי מורים, נשות טכנולוגיה חינוכית וכותבי ספרי לימוד . רבים מהם פעילים ביותר מזירה אחת . כל חברות וחברי הקבוצה ישבו סביב שולחן אחד לאורך תהליך עבודה שנמשך למעלה משנתיים על מנת לעיין זה בעבודתו של זה ולגבש יחדיו תמונה בהירה ככל האפשר של שדה עבודתם . בבסיס העבודה המשותפת ניצבה התפיסה ולפיה אין היררכיה בין השדות השונים שבהם מתגבש החינוך ההיסטורי, ועל כן אין זירה אחת חשובה מרעותה, וחינוך היסטורי הנעשה במקום אחד אינו נכון יותר מזה הנעשה במקום אחר .
|
|