|
|
עמוד:14
14 גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 יום קודם פרוץ המלחמה המלחמה כבר כאן . . . מקמ"ן לקצין אג"ם אלא קצין שמפקד החטיבה מצפה ממנו לחוות דעת אג"מית . המחשבות חלחלו בי והוטרדתי – איך ההמלצות שלי ישפיעו על עתיד החטיבה ? אני זה שצריך לייעץ למפקד החטיבה מה לעשות ? אני שומע אותו מרגיע את מפקדי הגדודים, המ"פאים והמ"מים שנותרו בחיים ותפקדו . זאת, כשאני בודד וכל חיל המודיעין העצום שאמור לסייע לי – נעלם . . . מפקד החטיבה צירף את קצין האג"ם לטנק שלו, והם נכנסו ל"ציר הנפט" כדי לחבור ל"כוח צביקה" וכוח סגן מפקד החטיבה, שהיה אף הוא בשטח . קצין הקשר החטיבתי ואנוכי נותרנו על הכביש ליד מחנה נפח . זיהינו את ראשוני הטנקים של חטיבת אלוף - משנה אורי אור ( 679 ) עולים לכיוון נפח ללא הכוונה להיכן להגיע ומה לעשות . החלטנו לרכז כל שלושה טנקים, לתת להם את הוראות הקשר של החטיבה, לשלוח אותם לציר הנפט ולחבור לכוח של מפקד החטיבה וסגנו . חלפו מספר שעות והונחינו לחבור למפקד אוגדה ,36 תת - אלוף רפאל איתן ( רפול ) , שעה שחטיבות 188 ו - 7 הוכפפו אליה . בסביבות השעה 00 : ,12 התקבלו דיווחים שטנקים סוריים מתקרבים לנפח והחל ירי לכיוון המפקדה . בהוראת רפול, החפ"ק האוגדתי יצא מייד לכיוון צומת ווסט . קצין הקשר ואנוכי החלטנו לצאת בנגמ"ש החפ"ק שלנו מנפח מערבה . כשעברנו את עליקה ( מחנה מִפקדת החטיבה שלנו ) , החלטנו לחסום את הכביש, הראשון של המתקפה בוצע על ידי יחידות השריון של חטיבות החי"ר ( חיל רגלים ) . כשעתיים לאחר תחילת המתקפה, חשנו שהצלחנו לבלום את חטיבות החי"ר לכל אורך החזית – אלה של דיוויזיות ,5 7 ו - ,9 ואף טנק סורי לא עבר את המכשול . בבוקר שבעה באוקטובר, כל חטיבה 7 החלה לנוע לעבר רמת הגולן . משהגיעה, הרמה חולקה בין חטיבה 188 בדרום וחטיבה 7 בצפון . בכל אותו שלב לא היה שום קשר ביני ובין קמ"ן חטיבה 7 ; ולא עם מודיעין הפיקוד שדילג מנפח לצפת - הר כנען, לבית ההבראה של המשטרה, והתארגן שם לעבודה באולם הקולנוע . במצב הזה, מפקד החטיבה החליט לפקד על הכוחות מהשטח, מהנגמ"ש ( נושא גייסות משוריין ) שלו, שעליו היו קצין הקשר, קצין הסיוע הארטילרי ואנוכי . סגן מפקד החטיבה וקצין האג"ם נותרו בנפח . אז נוכחתי, שמערכת היחסים הנוצרת בין קמ"ן ומפקד במלחמה – שונה ממצב שגרה, ולא לימדו אותנו בשום קורס איך להתנהל בה, במיוחד כשאין מידע על האויב ולא ברור היכן כוחותינו . . . מאחר שלא היה לי מידע משום מקור מודיעיני, הבנתי שכקמ"ן איני יכול לסייע יותר . מפקד החטיבה התייעץ איתי מה לעשות . הבנתי שאני כבר לא קמ"ן, במלוא חטיבה ,7 אלא רק בפלוגה . למוחרת חברה אלינו פלוגתו של מאיר זמיר , "טייגר", ובעקבותיה, בהדרגה, גדוד 77 כולו . . . מחלקת המודיעין שלנו התרכזה אז בסיורים ותדרוכים לכוחות בקו, בחלוקת חומרי מודיעין חסרים ובעדכון שקפי היערכות . הודק הקשר הישיר ביני ובין יחידת המודיעין הפיקודית, בעיקר עם המדור הסורי, שעליו פיקד כממלא מקום ראובן פניכל ז"ל . ביום שישי, חמישה באוקטובר, ברחתי מבית החולים שבו אושפזתי . הגעתי לחטיבה, התעדכנתי והתייצבתי אצל קצין האג"ם ( אגף מבצעים ) לקראת כניסה לתורנות . נכנסנו למפקד החטיבה והוא אמר בחיוך מרגיע : "אני שמח לבשר לכם ששניכם תבלו איתי פה את יום הכיפורים" . בחטיבה הוכרזה כוננות ג' ונאסרו כל יציאות . גם הפיקוד הגיע לאייש חפ"ק ( חדר פיקוד קדמי ) בבונקר בנפח, יחד איתנו . עדכנתי את אנשי מחלקת המודיעין במתרחש והוריתי שחרף יום הכיפורים, כולם נשארים בחטיבה . למוחרת, שבת, שוחחתי עם מפקדי הגדודים שהיו פרוסים כל אחד בגזרתו והמתינו . שלחתי מש"קים לארגן את המקום שלנו בבונקר בנפח במסגרת החפ"ק החטיבתי . בצמוד לנו שכנו חפ"ק חיל האוויר, חפ"ק החטיבה המרחבית וחפ"ק הפיקוד . מיקום חפ"ק הפיקוד בנפח, שהיה במרחק של כעשרה קילומטרים מקו הגבול, הצביע על כך שהפיקוד, על כל אגפיו, לא נערך למלחמה, אלא רק ל"יום קרב" . זאת, על אף דברי האלוף בקבוצת הפקודות שניתנה בנפח בבוקר יום הכיפורים, בשעה 00 : 10 . . . ב - 50 : 13 האדמה רעדה ! מטוסים סוריים החלו לתקוף את רמת הגולן, כולל את נפח . נשמעו צעקות ובכי של חיילות וחיילים רבים . מפקד חטיבה 188 פקד על כל הטנקים להיכנס לרמפות "קפיטל" ולמנוע מהסורים לתקוף את המוצבים ולעבור את המכשול הצה"לי . רבים רצו לבונקר . המידע העיקרי שהיה לי באותו שלב, כמו גם לכל אורך המלחמה, היה דיווחי כוחותינו . מידע מודיעני לא הועבר לי . התרשמתי שכל מערכת דיווחי המודיעין מסוכנויות האיסוף קרסה, ולמעשה לא הייתה קיימת . בהתאם לדיווחים האג"מיים ברשת החטיבתית, הכרתי את דוקטרינת האויב וזיהוי סוגי הטנקים התוקפים, והערכתי נכונה שהשלב נכנסנו למפקד החטיבה והוא אמר בחיוך מרגיע : "אני שמח לבשר לכם ששניכם תבלו איתי פה את יום הכיפורים" תרגיל "תבור" התרגיל האחרון לפני מלחמת יום הכיפורים שערכה החטיבה בסוף יולי 1973 בצילום : המחט יצחק בן שוהם ז"ל קצין האגם יובל ז"ל ואני הקמ"ן בזחל"ם החפ"ק ( ארכיון המל"ם ) להיות הקמ"ן של חטיבה 188
|
|