העיניים של החרמונית

עמוד:5

גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 5 חיילי 'גולני', מילואימניקים מהפיקוד ושני אנשי ארטילריה – סך הכול עשרה חיילים . הצבתי את המשקפת, יצרתי קשר עם החטיבה בנפח, הודעתי שאני בחרמונית והתחלתי לדווח בצורה מסודרת . מה שראיתי, לא "הריח" טוב : יותר ארטילריה מהרגיל, יותר תנועות מהרגיל, כולל של מעט טנקים . אך עדיין ה"קונספט" היה של יום קרב . אחרי שנה וחצי בחטמ"ר ( חטיבה מרחבית ) הייתי בקיא בגזרה . ידעתי היכן ערוכה פלוגת טנקים וכשאלה הניעו – ראיתי את העשן יוצא מאחורי הסוללות ששימשו להם כמסתור . שני הדברים שידעתי לומר על פי הורדת רשתות ההסוואה מהתותחים – היו כמה זמן ייקח עד שיוציאו פגז ראשון ועל פי איזה סוללות, לאיזה מטרות הם יירו . דקות לפני שהחלה האש בשעה 50 : ,13 ראיתי ארבעה מטוסים סוריים שחלפו בגובה נמוך, ממש ליחכו את הקרקע . הם הגיעו ממזרח למערב, באוכף שמדרום לחרמונית, ממש מתחתיי, כך שראיתי את הקסדות הלבנות של הטייסים . הכול היה מהיר, לא הספקתי לזהות באיזה מטוסים מדובר, אבל ידעתי בוודאות שהם סוריים . לא הספקתי אפילו לדווח על כך והחלה לרדת עלינו ארטילריה . דקות אחדות לאחר מכן זיהיתי, כשלושה - ארבעה קילומטרים ממזרח לי, עשרות טנקים סוריים בתנועה לכיוון שלנו . דיווחתי לאחור במדויק באיזו יחידה מדובר, על פי הסימנים הטקטיים וסימני החטיבה שהכרתי . דיווחתי על התמונה הפרטנית של פעילות הכלים הבודדים ועל התמונה הכוללת – התקפה חטיבתית להבקעת המכשול שלנו . כאשר התקרבו והגיעו לתעלת הנ"ט ( נגד טנקים ) , ראיתי מול עיניי את כל תהליך ההבקעה הסורי : הפעלת טנקי "נוכרי" לפריצת שדה המוקשים ופריסת טנקי גישור לחציית המכשול . הכול התרחש מול עיניי : ארבע פלוגות טנקים סוריות שכל אחת מהן הפעילה כוח פורץ מכשול וניסתה להבקיע, שעה שהטנקים של חטיבה 188 ממוצבים 105 ו - 107 ( מפקד הגדוד יאיר נפשי ומפקד הפלוגה לנדאו ) ירו ו"הדליקו" אותם . ירו, פגעו וגם נפגעו – מלחמה . . . עשרות שנים לא עסקתי בנושא, אך תמיד הבנתי כי עקב כך שהחרמון נכבש ועל התצפיות באביטל ובתל פארס "הומטרו" ארטילריה ועשן – דווקא הדיווחים שלי על כוח הפריצה הסורי הם שהביאו את הפיקוד לשלוח את חטיבה 7 לצפון רמת הגולן . מפקד החטיבה שלי, אלוף - משנה צורי שגיא ששהה בנפח, סיפר שבעקבות דיווחיי, מפקד חטיבה ,188 אלוף - משנה יצחק בן - שוהם ( שקיבל אחריות על כלל הגזרה ) הורה לחטיבה 7 – העתודה הפיקודית – לצאת לצפון רמת הגולן ולהיערך להגנה . אלוף - משנה יאנוש בן - גל , מפקד חטיבה ,7 התעלם מהפקודה, באמירה ש"אינו מקב ל פקודות ממ פקדי חטיבה" . . . שגיא סיפר שלמזלו הוא ובן - שוהם מצאו בנפח את אלוף - משנה אורי שמחוני, קצין האג"ם של פיקוד צפון, שבהיעדרו של האלוף יצחק חופי , אלוף הפיקוד, נתן ליאנוש פקודה לעשות זאת, והוא "ניאות" להצפין לכיוון עמק הבכא . . . שיגור חטיבה 7 לאחר תחילת הלחימה לעבר מרחב קוניטרה – הייתה קריטית . אם החטיבה לא הייתה מגיעה לאזור החרמונית בזמן – הטנקים הסוריים היו מגיעים בוודאות לעמק החולה . פשוט לא היה כוח שיעצור אותם . הכוח של יאיר נפשי, שנלחם באזור ה"בוסטר", כארבעה קילומטרים מזרחה ממני, לא הצליח לעצור את כל הטנקים הסוריים, שחלקם הגיעו למרגלות החרמונית עוד לפני החושך . מנגד, יש לזכור כי העיניים של החרמונית ספג נו פגיעה ישירה . עפתי, המשקפת נפלה והבנתי שאם נישאר באותו מקום – לא נשרוד ראיתי חוליית ציידי טנקים סורית – עושה איגוף לעבר טנק שהיה מתחתינו . רציתי להזהיר את הצוות, צעקתי וזעקתי כמו ב"ספר", אפשר היה לראות תמ ו נ ה של חט יבה מו גד לת בתנועה בהתקפה, כולל היכן נמצא מפקד החטיבה ואמצעי הקשר שלו שין בשין והרבה עוז . . . המלחמה הסתערה מהמזרח . . . אשר סדן אז . . . ( ארכיון המל"ם )

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר