|
|
עמוד:12
12 פרקי מועד באגדת הירושלמי לא מצויים בירושלמי מדרשים ואגדות העוסקים בנס חנוכה ) . העיון במדרשים ובאגדות נעשה באמצעות כלי ניתוח ספרותיים המאחדים בתוכם צורה ותוכן, תוך שילוב פרשנות תורנית וספרות מחקר . דגש מיוחד ניתן למבנה הסוגיה המדרשית כמרכיב חשוב במשמעותה הרעיונית . אף שהמקורות עוסקים בנושאים שונים, ניתן לדלות מתוכם — מתשתית העומק שלהם — רעיונות יסוד משותפים הנבנים ומתגוונים בהתאם לסוגיות שבהן הם משובצים . כך יוצקים הם את אדני היסוד למחשבת התלמוד הירושלמי כחלק מתורת ארץ ישראל ( מקצת מנקודות אלו הובאו בסיום הספר בפרק "אחרית דבר" ) . רעיונות יסוד אלה מתבהרים ומתלבנים ביתר-שאת לנוכח השוואתם למקורות המקבילים בתלמוד הבבלי . מטבע הדברים, החיבור שלפנינו מתמקד בעיקר בסוגיות שבתלמוד הירושלמי, כשבקו התפר הן מנהלות דו-שיח רעיוני-אמוני בלתי-כתוב עם אחיותיהן שבבבלי . זהו דו-שיח שמתוכו מתבהר היטב ייחודה של מחשבת הירושלמי כמשקפת חלק מרכזי בתורת ארץ ישראל . מבנה פרקי הספר הוא כדלקמן . מרבית הפרקים נפתחים בציטוט הסוגיה הירושלמית ( על פי הנוסח המצוי בפרויקט השו"ת המבוסס על נוסח דפוס ונציה ) — בעת הצורך בליווי תרגום כולל או תרגום מונחי מפתח — ולאחר מכן מובאת הסוגיה המקבילה בבבלי ( לעיתים, מחמת שיקולים שונים מובאת המקבילה הבבלית רק בהמשך הפרק ) . אחר הצגת הסוגיה ופירושה, על פי המפרשים הקלאסיים, בא דיון בעיצובה הספרותי, הסגנוני והמִבני . בהמשך, נידונת המקבילה ( או המקבילות ) בבבלי — פעמים שנידונות גם מקבילות במדרשים אחרים ( ובכלל זאת מדרש בראשית רבה הארץ- ישראלי אף הוא ) או עדי נוסח בעלי משמעות וכן מחקרים קודמים — ואגב כך נפתח צוהר רחב יותר למשמעות הסוגיה והעולה ממנה . עם שובנו לארץ ישראל, אנו מתפללים שנזכה להיות ראויים להשיב אלינו גם את תלמודה של ארץ ישראל . אנו מתפללים
|
|