הסידור הארץ־ישראלי בעת החדשה

עמוד:14

פותח סידור | הסידור הארץ-ישראלי בעת החדשה 14 היוצאת מן הכלל, בתקופה זו, ושנכתבו אף הם בעיקר מתוך מטרה ליישב ספקות הלכתיים ) אינם סידורים במובן המודרני של המילה, ולא קיבעו את סדרי התפילה בציבור באופן שבו נעשה הדבר בעידן הדפוס . 6 יתר על כן, מתקופת הגאונים ומימי הביניים מצויים בידינו אלפי כתבי יד – מלאים או חלקיים – של קטעי תפילה, המשקפים בעיקר את המקום ואת הזמן שבו נוצרו ( במידה שהדבר ידוע ) , ואשר נכתבו מן הסתם ממגוון סיבות אישיות או מעשיות : צרכים פרטיים של חזנים או של פוסקי הלכה, או הרצון להעלות על הכתב קטעי תפילה שאינם נאמרים באופן יומיומי, ולפיכך אינם זכורים על פה . שפע כתבי היד – ושלל הנוסחים ובני‑הנוסחים המתועדים באמצעותם – מעידים על מציאות ליטורגית רבודה במיוחד, הרחוקה מאוד מעולמם של נוסחי התפילה המיוצבים הרבה יותר, בסידורי התפילה בני מאות השנים האחרונות . היעדר הקיבוע הרחב של סדרי התפילה, בתקופת כתבי היד, הביא מטבע הדברים ליצירת מגוון רחב מאוד של מנהגים וסדרים מקומיים, שרק חלק קטן מהם שרדו, והמשקפים מידת השפעה משתנה של מנהגים קדומים – בעיקר בבליים או ארץ-ישראליים – על סדרי התפילה בקהילות השונות . אמנם, גם מתקופת ימי הביניים מוכרים לנו כמה כתבי יד בולטים ומלאים יותר של סדרי תפילה – דוגמת סידור רש"י ומחזור ויטרי, או סדר התפילה שצירף הרמב"ם לספרו משנה תורה – ואולם לצידם התקיימו ללא ספק שפע של מסורות וסדרים נוספים, הן באירופה והן במזרח, שרק 7 רק בהדרגה, לאורך מאות השנים הבאות, החלו נוצרים מספר נוסחיםחלקם מוכרים לנו כיום . דומיננטיים בולטים ומקובלים יותר, ששיקפו בתוכניהם ובמבנם הפנימי מסורות קדומות, מרחבי 8 אולם אף אלו השפעה תרבותית וגיאוגרפית משתנים, ויחס לא אחיד לרכיבים קבליים ואחרים . כללו בתוכם מספר רב של נוסחי משׁנֶה, ולא העלימו לחלוטין את קיומן של מסורות מקומיות 9 אחרות, דוגמת זו העתיקה שנהגה באיטליה . לסדרי התפילה עצמם נוספה במשך השנים גם מעטפת מנהגית עשירה ומגוונת מאוד, שהפכה במקרים רבים למקודשת, כמעט באותה המידה של הטקסט הליטורגי עצמו . כך, לבד מקיומם 6 על סידורי הגאונים ומשמעותם לאורך הדורות ראו למשל : גולדשמידט ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 407 - 420 ; הנ"ל, סדר רב עמרם גאון , ירושלים תשל"ב ; וידר ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 559 - 658 . 7 על נוסחו, מבנהו וגרסאותיו של מחזור ויטרי ( כמו גם הקשר בינו ובין סידור רש"י שקדם לו ) ראו למשל : י"מ תא שמע, 'על כמה ענייני מחזור ויטרי', עלי ספר יא ( ניסן תשד"ם ) , עמ' 81 - 89 ( ובתגובות השונות שפורסמו בהמשך למאמר זה ) . על סדר התפילה של הרמב"ם ראו למשל : ד' גולדשמידט ( עורך ) , סדר התפלה של הרמב"ם עפ"י כ"י אוקספורד , ירושלים תשי"ח . 8 על אופן חדירתו והשפעתו של עולם הקבלה על נוסחי התפילה במרחבים שונים, ראו למשל : אלבוגן ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 281 - 291 ; א' ספראי, 'נוסח התפילה והפולמוס על מנהגי התפילה בדורות שלאחר גירוש ספרד', דעת 85 ( תשע"ח ) , עמ' 365 - 388 ; י' תבורי, 'אב הרחמים או אב הרחמן ? פרק בתולדות השפעת האר"י על הסידור הספרדי', א' ארליך ( עורך ) , התפילה בישראל : היבטים חדשים , באר שבע תשע"ו, עמ' 375 - 398 . 9 לייחודו ולשורשיו של הנוסח האיטלקי ראו למשל : גולדשמידט ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 133 - 186 ; ה"מ סרמוניטה וא"מ פיאטלי, סדר תפלות כמנהג בני רומה כפי הנהוג בירושלים עיה"ק , ירושלים תשע"ו, עמ' א‑יא .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא