|
|
עמוד:13
יג רזא דשבת הגבורים, מציגים את מגוון התובנות הפרשניות של חכמי פרובנס וקסטיליה, אשכנז וצרפת . כך מעטרים את הרמב"ם הראב"ד בהשגותיו, הרב המגיד, ההגהות מיימוניות נציגם של בעלי התוספות, ורבים אחרים ככל שמתקדמות המהדורות מדור לדור . היצירה הסינתטית אינה כור היתוך הממיס את תכונתו המקורית של כל אחד מן המרכיבים ויוצר סגסוגת חדשה שאין לה דבר משותף עם מקורותיה ומרכיביה . היא דומה יותר למחנה ישראל, עדת ה' החונה סביב המקדש במדבר . עם אחד, המורכב מדגלים ושבטים שונים . צורת הדף של תנ"ך מקראות גדולות, דפוסי התלמוד, הרי"ף והרמב"ם, הטורים והשלחן ערוך, דומות לתמונת מחנה ישראל במדבר : החיבור היסודי, הקאנוני, במרכז, כדוגמת המשכן וסביב לו חונים המפרשים 12 "ויחדו לצבאותם "איש על דגלו באתת לבית אבתם" . 13 יהיו תמים אל ראשו" . יפה היא הפתיחה למסכת שבת לעסוק בה בעניין הפירוד והאחדות, בשל מעלת האחדות של השבת בה פתחנו . הזיקה בין ימות החול והשבת לבין המחלוקת והשלום, מבוארת בתורותיו של השפת-אמת לפרשת קרח . כגון זו : במשנה : "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, זו מחלוקת שמאי והלל, ושאינה לשם 14 וכן הוא בזוהר שמים, מחלוקת קרח [ וכל עדתו ] " . הקדוש : "דפליג על שבת שנקרא שלום ואחיד במחלוקת" ( = שחולק על שבת שנקרא שלום ואוחז 15 עיין שם . במחלוקת ) כי בודאי יש מקום לחילוקי דיעות שנמצא בבני ישראל כמו ש [ אמרו ] כשם שאין פרצופיהם שוה כך אין 16 והענין על פי מה שכתב אא"ז מו"ר דיעותיהם שוות . 18 כי כל אדם 17 על המשנה "אם אין אני לי מי לי",ז"ל נברא לתקן דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקן וכן בכל זמן וזמן מיוחד תיקון אחר . עם כל זה "כשאני לעצמי מה אני" שצריך כל אחד לבטל חלק פרטי שלו אל הכלל ע"כ דפח"ח ( = עד כאן, דברי פי חכם חן ) . 19 כי בששת ימי בראשית וענין זה נוהג בעולם שנה נפש . נברא בכל יום ענין מיוחד לא ראי זה כראי זה . אך השבת הוא הכולל כל הימים והוא כלי מחזיק ברכה ע"י שיש בו האחדות לכן הוא קיום כל הימים כדאיתא : באת שבת באת מנוחה ונגמרה המלאכה כי אם אין שלום אין כלום . . . והנה כן עשה השי"ת שיהיה מקודם ששת ימי המעשה ואח"כ יהיה חיבור אחד מכולם . וכמו כן הגם כי המחלוקת צריך להיות שכל אחד יאמר דעתו אבל הכל כדי שיהיה אח"כ אחדות אחד . כדכתיב "והב 20 זה הוא מלחמת ה' לשם בסופה" – "אהבה בסופה" שמים ומתחיל בפירוד ומסיים בחבורא ואז מתקיים, 21 כמ"ש עושה שלום במרומיו . רזא דשבת, סודה של השבת, הוא באחדות שבאה 22 השביתה שלאחרי ששת ימי המעשה המפורדים . האדם ממלאכה ומטרדותיו, ההתאספות של המשפחה והקהילה בבית, בחצר ובמבוי, היא חוויה של אחדות 23 ושלמות, התחושה ש"כאילו כל מלאכתך עשויה", 24 מאפשרת להגיע ל"אז תתענג על ה'" . ג . זכור ושמור בדיבור אחד היבט אחר של איחוד הנפרדים בשבת בא לידי ביטוי ביחס שבין שתי ההופעות של השבת בעשרת הדברות . בעשרת הדברות שבספר שמות מתחילה מצוות השבת 25 ואילו בדברים, ב"שמורב"זכור את יום השבת לקדשו" 26 על כך אמרו חז"ל : את יום השבת לקדשו" . זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע . לכאורה, משמעות הדברים היא שהדברות ביתרו והדברות בפרשת ואתחנן נאמרו בהר סיני בעת ובעונה אחת, והמילים "זכור" ו"שמור" נאמרו ביחד, ונשמעו באוזני ישראל ביחד, דבר שקשה להולמו על פי הטבע של גלי הקול והשמיעה האנושית . כך משמע מפירושו של רש"י לדברים : שמור - ובראשונות הוא אומר : "זכור" שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו . שפת אמת במדבר פרשת קרח [ תרמ"ז ] ראש השנה כז ע"א רש"י דברים ה', יב 12 במדבר ב', ב . 13 שמות ל"ו, כט . 14 אבות פ"ה מי"ז . 15 זוהר חלק ג, קעו ע"א - ע"ב . 16 ברכות נח ע"א . 17 רבי יצחק מאיר אלתר ( רוטנברג ) , האדמו"ר הראשון מגור . תקנ"ט – תרכ"ו . 18 אבות פ"א מי"ד . 19 מונח שגור בחסידות, שמובנו – לכל דבר יש ביטוי במקום ( עולם ) , בזמן ( שנה ) ובאדם ( נפש ) . מקורו בספר יצירה ( א, ד ) . 20 קידושין ל ע"ב, על הפסוק בבמדבר כ"א, יד . 21 שפת אמת, רבי יהודה אריה ליב אלתר, אדמו"ר מגור . תר"ז – תרס"ה . 22 זוהר חלק ב, קלה ע"ב . המובא לעיל, נאמר בנוסח ספרד בקבלת שבת : "כגוונא . . . " 23 מכילתא דר' ישמעאל, מסכתא דבחדש, פרשה ז . 24 לפי דברינו מובנת שיטתם של הסוברים שאין להעמיק בלימוד בעיון ובפלפול בשבת, אלא לעסוק בשינון וחזרה על לימודי השבוע שעבר, ובדברים שיש בהם שמחת הלב ויישוב הדעת . עי' סידור יעב"ץ, סדר השבת, קביעת מדרש אות ח . חתם סופר על התורה ( שמות ל"ה, ג ) , שו"ת כתב סופר חאו"ח סי' עח . 25 שמות כ', ח . 26 דברים ה', יב .
|
|