הקדמה רזא דשבת

עמוד:12

יב מדע תורתך — שבת ממד חדש של לימוד אנליטי הופיע בעולם לימוד התורה בעת החדשה, תחילה מחוץ לו ובמשך הזמן גם חדר לתוכו . זהו הלימוד המדעי המחקרי . דרך לימוד שעל פי טבעה מפרקת את לימוד המקורות לרכיבים שונים, ואף למקצועות נבדלים : פילולוגיה, לשון, היסטוריה, ריאליה, ועוד ועוד . השארת הסוגיה התלמודית מפורקת ליסודותיה הראשונים היא בבחינת "שרי בפרודא" והיא נושאת בחובה לא רק את הברכה של התועלת ההלכתית או העמקות העיונית, אלא גם את הקללה של אובדן השלמות שיש בה ממד של הריסה . גם עולם האגדה, גם עולם הלמדנות וגם עולם ההלכה נפגמו בשל הפירוד הזה, כפי שביארו הרמב"ם, המהר"ל, המהרש"א, הראי"ה קוק ורבים אחרים, כל אחד כסגנונו וכרוח תקופתו . אחרי מלאכת הפירוק האנליטי חייב לבוא שלב שני של "סיים בחבורא" . דהיינו, ההבנה כיצד המרכיבים השונים יוצרים תורה אחת שלמה, רב גונית ורב ממדית . אחת המגמות המשפיעות על דרך הלימוד בשיעורי "מדע תורתך" היא השאיפה לקיים "שרי בפרודא וסיים בחבורא" . להבין באמצעות הכלים האנליטיים של העיון הלמדני והמחקרי את מרכיביה של הסוגיה, ולארוג בחשיבה סינתטית את היריעה השלמה של 7 הלכה ואגדה, עיון משפטי, פלפול למדניהנושא הנדון . ומחשבה הגותית, מחקר ודרוש, כולם נמצאים ב"ארגז הכלים" של הלומד ועל מדף הספרים הנגיש בעת הלימוד, כפי שמפורט ברשימה הביבליוגרפית שבסוף 8 הספר . מעבר למשמעות העיונית של המעבר מפרודא לחבורא בדרך הלימוד והבנת הסוגיה, יש לכך גם חשיבות אנושית – חברתית, ביחס למחלוקות וריבוי הדעות . כדברי הראי"ה קוק : כל הניגודים הנמצאים בהדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם, למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים, שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה, מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל . והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, שרי בפירודא 9 וסיים בחיבורא . המחלוקת היא גורם מפרק, כלי של אנליזה . כל צד במחלוקת מבליט היבט או מרכיב אחד של הסוגיה . הכרעת הלכה עלולה לעתים להעלים את אחד המרכיבים, אך עיון מעמיק יחשוף את נוכחותו גם בעולמה של הדעה החולקת . לפעמים הדבר בא לידי 10 ביטוי בהשפעה על מיתון הדעה האחרת ועידונה, לפעמים רק בהופעה מאוחרת של הדעה שנדחתה, 11 הלימודתופעה שכינינו אותה "שימור הרעיונות" . הסינתטי מלמד כיצד פועלת השפעתם של הרעיונות השונים, גם אלו שהיו שנויים במחלוקת ונדחו לכאורה מהלכה בעיצובה הכולל של הסוגיה הנידונה, בהגות ובמעשה . תנועת הרצוא-ושוב שבין האנליזה לסינתזה, בין הפירוד לחיבור, היא דרכה של תורה מאז ומעולם . עיצובם של ספרי היסוד התורניים במהדורות בדגם המקראות גדולות, מסייע באופן גרפי-חזותי לתנועה מן הנפרד אל המחובר ויש בו תרומה מכרעת לאידיאת שלום הדעות כפי שהיא מתוארת על ידי הראי"ה . שכנותם של הראב"ע והרשב"ם עם רש"י ורמב"ן, הכלי- יקר עם אור-החיים והמאור-ושמש על דף אחד, מאלצת את הלומד לראות את ההבדלים המובהקים ולפעמים המקוטבים בין המפרשים . בד בבד, ההופעה הסינכרונית של חכמים בני מרכזים שונים, דורות שונים ואסכולות שונות, מחייבת את הלומד לחבר ביניהם כאשר הוא מתבונן בפסוק המאיר ומואר בעזרתם בשבעים פנים של תורה . כך הדבר בשכונתו של הרי"ף, כאשר בעל המאור והראב"ד, הר"ן או הנימוקי יוסף, הרי"ד ושלטי 7 כך לדוגמה בשיעור הפתיחה חשפנו שלושה יסודות המרכיבים את השבת המקראית : שביתה ממעשה בראשית, שביתה מעבדות מצרים, והימנעות מלקיטת המן . אחרי הפירוק האנליטי יש להצביע על הסינתזה : כיצד שלושת היסודות הללו מרכיבים את אופייה של השבת ואת פרטי הלכותיה . בשיעור על רשויות השבת ( ג ) חשפנו שני יסודות המרכיבים את הגדרת הרשות : ממדיה הפיזיים ושימושיה המעשים . רק אחרי זיהוי שני המרכיבים בנפרד, ניתן להבין כיצד נבנית מהם המורכבות של ארבע הרשויות ומה ההשפעה שלהם על פרטי הלכות הרשויות . וכן במרבית השיעורים בספר . 8 לעתים הורחב הדיון המתודולוגי על אופן השימוש בכלים אלו במהלך לימוד הגמרא . בכלי המחקר, בדרכי פרשנות האגדה, בעיון ההגותי, בהקשר ההיסטורי והריאלי או בפלפול הלמדני . במיוחד כאשר הכלי תופס מקום משמעותי בביאור הסוגיה . 9 אורות הקדש, חלק א, חכמת הקודש, ערך הניגודים יא . פירוש ר"ד הכהן, הנזיר ( הכהן דוד, חוג הראי"ה ) , עמ' קעו - קעט, רנט – רסג . 10 כגון : מיתון הדעות במחלוקת המוקצה, בין רבי יהודה ש"אית ליה מוקצה" לרבי שמעון ש"לית ליה מוקצה", אך כל אחד מהם מקבל חלק מעמדות חברו . לקמן שיעורים טז - יז . 11 רעיון זה חוזר בשיעורים רבים במסכת . כגון : שיטת בית שמאי בשביתת כלים, שיעור ז .

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר