אז איך מתחילים? איך מקימים מגמת קולנוע?

עמוד:12

12 ב . לימודים בהיקף של לפחות שלוש שעות שנתיות מעשיות בכל שנה משלוש השנים - למשרד החינוך ישנה שיטת חישוב של כמות השיעורים המתוקצבת לכל מקצוע . לכל נקודת בגרות המשרד מתקצב שעה שנתית למשך שלוש שנים . כלומר, לצד המעשי במגמת הקולנוע המשרד מתקצב שעתיים שבועיות למשך שלוש שנים . אין כל ספק שזה לא מספיק . כדי להגיע לרמה הרצויה צריך יותר שעות לימוד . ואין כאן הכוונה להגיע לרמתם של בתי הספר לאמנויות, שם בדרך כלל מקדישים עשר שעות שבועיות ויותר לקולנוע מעשי במשך ארבע שנות לימודים, אלא לרמה הרצויה בבית ספר עיוני רגיל . עליך, המורה, לדרוש את השעות הנדרשות . הן חיוניות להצלחת המגמה . ג . לימודים מקבילים של שלוש שעות שנתיות עיוניות - אף שאתייחס בספר זה לצד המעשי של לימודי הקולנוע, ברור שהלימודים העיוניים משפיעים על אלו המעשיים, ולהפך . הצד התאורטי והצד היישומי שלובים זה בזה ומשלימים זה את זה . בזמן העבודה המעשית מיישמים רבות מהנלמד בצד התאורטי, והלימודים העיוניים מעניקים בסיס עקרוני ומחשבתי למה שנעשה בסדנאות היצירה . יש לטפח את הקשר הזה וליצור תהליך משותף של התקדמות מתוך נקודות השקה של תכניות הלימודים העיוניות והמעשיות . ד . ציוד - לפחות סט צילום מלא לכל כיתה, כלומר שלושה סטים בבית הספר, ושלושה מחשבי עריכה מכל סוג שהוא . רצוי שני סטים לכל כיתה של כעשרים תלמידים . סט צילום - סט צילום מורכב בבסיסו ממצלמה, חצובה, סאונד ותאורה . פירוט מעודכן אפשר לראות באתר משרד החינוך . כיום עקב מהפכת DSLR-ה יותר ויותר תלמידים מביאים ציוד מהבתים שלהם - בדרך כלל רק מצלמה ובית הספר צריך להשלים סאונד, חצובה ותאורה - אך לא בכל בית ספר . אם יש, מצוין ואם לא, בית הספר אחראי לספק את הציוד . עריכה - מחשבי עריכה הופכים להיות זולים, כמעט כל מחשב מודרני יכול לשמש לעריכה בשינויים קטנים, ובשל המהפכה הדיגיטלית לא צריך כרטיסי עריכה או חָמרה מיוחדת לצורך העריכה . עדיין צריך לרכוש תָכנת עריכה . שפע רב של תָכנות מצוי בשוק . 'פרמייר' היא עדיין בררת המחדל ברוב בתי הספר, אוהבי ה'מק' משתמשים ב'פיינל קט', יש הנשבעים דווקא ב'סוני וגאס', חלק חושבים ש'אדיוס' היא הטובה ביותר, ומי שרוצה להכין את תלמידיו ל'תעשייה' מלמד 'אוויד מדיה קומפוזר' . לתלמיד

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר