|
|
עמוד:561
אופי הסתירה בכתבי ר ' צדוק 561 למקומות מסוימים , אלא כל צד מתקיים בכל עת ובכל כוחו . ר " צ דוחה את הסינתזה ים אקלקטית , שמוותרת על חלקים מהותיים מכל ההרמונית , היוצרת למעשה פשרה , לעית צד , ובכך מעמעמת את מהותו העקרונית של כל צד בפני עצמו ומכחישה את הסתירה 3 הנולד ממנה . — המייסר אך הפורה — הממשית ביניהם ואת המתח מבנה מורכב יותר של סינתזה מופיע באופן כללי ) לאו דווקא ביחס לשאלת ' ידיעה של הגל . הגל מבקש לברר את הזיקה האימננטית בין מושג אחד לאחר ובחירה ' ( בהגותו את המושג הסותר : המושג הסותר הוא מיניה וביה הסותרו , כך שעיון באחד מוליד עצמו למעשה התנכרות עצמית של המושג הראשון המפרקת אותו , אך התבוננות בו במושג הסותר , גם מגלה שמאפיינים רבים של המושג הראשון שלכאורה נדחה מופיעים אם בדרך השלילה ; כך נוצר ממד שלישי , החוזר למעשה אל המושג הראשון , אך כעת מודעות עצמית לכך שללא המושג הסותר לא מתקיימת גם הגדרתו הבנה עצמית ו מתוך , אחדות הניגודים שמציג ר " צ ביחס לדעות השונות בתושב " ע 128 - 127 , עמ ' אלו ואלו לטענת שגיא , 3 : לפי ר " צ הדעת האנושית אינה מסוגלת לשאת הפכים ולכן כל אדם נוקט הרמוניסטית יא מגמה ה עמדה אחרת , אך כולן מאוחדות במקור האלוהי הנושא הפכים דיאלקטית וקוטבית , ובסופו של דבר מאחד הכול יחד גם אם אין בכך אחידות מוניסטית . אך בניגוד לדבריו , כפי שראינו בדיון על התושב " ע , המקור האלוהי עצמו איננו הרמוני , 7 ( וכפי שנראה בדיון על ' אלו ואלו ' בפרק 4 , סעיף 5 ) פרק דיאלקטי , או למצער : קוטבי , אלא פרדוקס הנושא כאחד אחדות וריבוי , כך שכל הדעות קיימות בעצמותן ) וכדעות אנושיות עצמאיות ולאו דווקא ככאלה שמקורן מלכתחילה באל ( מבלי להתבטל או ובמקביל אין זו אפשרות אלוהית בלבד , אלא גם יצירה — טל אלו את אלו ואף בהשפעה הדדית לב הפתוחה בפני האנושות הדבקה בחכמה האלוהית . , טוענת שהפרדוקס מתקיים רק בנקודת המבט האלוהית , בעוד נקודת 265 - 261 , עמ ' תושב " ע ליוור , פלורליסטית הרמוניזציה ן אחדות וריבוי ב המבט האנושית היא ' ישרה ', ור " צ פותר את הסתירה בי ( , המכנסת את הריבוי באחדות . 42 , הערה 5 ) לדוגמאות להרמוניה סינתטית כזו שמציגה ליוור , ראו פרק אחראך בניגוד לכך , כפי שראינו בפרקים הקודמים , ר " צ אינו מבקש לפתור את הסתירה אלא חותר הפרדוקס והמתח בין האחדות לריבוי עצמם : לא רק האמת האנושית ) ' בחירה ' ( , אלא גם נקודת המבט האלוהית המוחלטת ) ' בינה ', ' ידיעה ' ( היא אחדות ' ישרה ' מצד עצמה , והפרדוקס מתרחש במפגש בינה ודת המבט ובין זו האנושית ) ' המלכות ', שאינה מתבטלת במפגש זה ( . במקביל , הפרדוקס מופיע גם בנק , מאופיינת בפרדוקסליות פנימית , למשל 4 האנושית , ב ' מלכות ', שכפי שראינו בדיון לגביה בפרק בביטולה כלפי הספירות מעליה , אך גם בהנהגתן והוצאתן לפועל ; הריבוי איננו קיים ב ' עיגולים ' של עצמם אינם רק האור ' הידיעה ' בלבד , אלא גם בריבוי הדינמי של ' הבחירה ', שכן לפי ר " צ , ' העיגולים ' הגבוה של ' הידיעה ', אלא גם השוויון , המכנה המשותף הנמוך שבין כל הברואים , שלכולם ' נפש ' ( . כפי שראינו ) ראו במפתח , ערך : עיגולים ויושר ( , ' העיגולים ' הם עצמם 5 , סעיף 2 ) ' בחירה ' ; ראו פרק יים שני ההפכים של אחדות קו ' היושר ' שהתחלתו נפגשת עם קצהו , הם ' הכתר ' הפרדוקסלי שבו מצו והאחדות מעניקה ממשות לריבוי . — וריבוי כאחד : הריבוי מעניק דינמיות לאחדות
|
|