|
|
עמוד:11
מבוא || 11 שלושת הפרקים הבאים - השישי, השביעי והשמיני - דנים בכמה היבטים קונקרטיים יותר בפרשנותו של חזקוני . בפרק השישי נידון יחסו של חזקוני למדרש ומידת השימוש שלו בו . בחינה רחבת היקף של הממצאים הפרשניים מגלה כי אף שחזקוני הוא 'פשטן' ולא בא אלא ליישב את המקראות על פשוטם, הרי שהוא לא נמנע מן השימוש במדרשי אגדה ובמדרשי הלכה . בדיקה מדוקדקת של אופני השימוש שלו בקטעים מן המדרש מעלה שהמוטיבציה להבאתם היא קשיים בנוסח הכתוב, כאשר חזקוני מבקש לשאוב מקטעי המדרש מסרים חינוכיים, ואילו השימוש במדרשי ההלכה, בדומה לרש"י, מרובה בעיקר בהקשרים המצוותיים והחוקיים של המקרא . בפרק השביעי נידון עיסוקו של חזקוני בהיבטים הלשוניים של המקרא . כפי שנראה בפרוטרוט, חזקוני מרבה לציין לעניינים לשוניים העולים מן המקרא ולעניינים הקשורים למסורה, כמעט תמיד בעקבות ראב"ע, אך הוא נמנע מלהסביר תופעות חריגות ואינו בוחר אלא לציין את קיומן . במהלך הפרק נידונו מגמותיו של חזקוני בציונים אלו, ונטען שרק המחויבות הראלסטית של חזקוני להבהיר כל פרט בכתוב ולא להשאיר דבר-מה באפלה הביאוהו לעיסוק בלשון ובמסורה . בפרק השמיני נידונה תופעה ייחודית מקומית המצויה רק בפירושו של חזקוני . בכשמונים קטעים מן הפירוש, פותח חזקוני את דבריו במונח 'חזק' . פתיח זה נידון רבות במחקר, בשונה מסוגיות פרשניות רבות אחרות בפירושו של חזקוני שלא נידונו כלל, ורגליים לדבר שייחודיותה הבולטת של פתיחה זו, בצירוף העבודה שהפירוש כשלעצמו נתפס עד כה כאקלקטי, קומפילטיבי וחסר עצמאות, תרמו לעיסוק האינטנסיבי בפתיח ייחודי זה . במהלך הפרק נסקרו ההסברים השונים שהוצעו עד כה לפתרונו של אלמנט צורני ייחודי זה, והודגשו ההסברים המשלבים את מרכיב השאלה הקשה-חזקה ואת הקשר הפונולוגי-צלילי בין אלמנט צורני זה ושמו של המחבר . שני הפרקים האחרונים, הפרק התשיעי והפרק העשירי, עוסקים במעטפת ההיסטורית של הפירוש . הפרק התשיעי עוסק במידת נוכחותו של הפולמוס היהודי- נוצרי בתוך הפירוש . לפולמוס זה הייתה נוכחות של ממש בקרב רוב-רובם של הפרשנים הימי-ביניימיים - וודאי אצל שניים ממקורותיו המרכזיים של חזקוני : רשב"ם וריב"ש - ואשר על כן מן הראוי לבדוק עד כמה חלחל הפולמוס לתוך ביאוריו של חזקוני . בדיקה סיסטמתית של מגוון מקורות מייצגים העלתה כי אף שבמקומות ספורים הביא חזקוני פירושים שמטרתם היא 'לתשובת המינין', הוא אינו מרבה להתפלמס . דומה שגם דרכו להצדיק, על פי רוב, את מעשי האבות - תופעה הקשורה ישירות לנטייה פולמוסית-וכחנית - אינה קובעת את הפירוש כבעל אופי פולמוסני ומתבארת יפה לאור אופיו הנוח של הכותב . הפרק העשירי ממשיך וסוקר את המעטפת ההיסטורית שבה נכתב הפירוש, תוך התמקדות ברקע ההיסטורי-מדיני של התקופה האמורה ומבקש לאמוד את פירושו של חזקוני בקונטקסט ההיסטורי הנכון . בהקשר זה נדון במעמדם המעורער של היהודים מבחינה מדינית-פוליטית בצרפת ובאשכנז - אשר הגיע לשפל בשרֵפת התלמוד ובתהליכי גירוש רבים - וכיצד רצפי מאורעות אלו שינו את מעמד היהודים בצרפת ואשכנז במאה הי"ג מן הקצה אל הקצה . טענּו שרצף מאורעות טרגיים אלו נתן את אותותיו גם בשדה הכתיבה היהודית, הן זו ההלכתית-עיונית הן זו הפרשנית-עממית, ככתיבה סכמנית המבקשת להציג פירוש נוח ושלם ומושפעת מהצורך
|
|