|
|
עמוד:9
מבוא || 9 האקדמי מיעט עד כה לעסוק ישירות בפירושו של חזקוני, וכתוצאה מכך נדרש הספר לבחינה מקפת ויסודית של פירוש חזקוני, להשוואות מפורטות בינו ובין פירושים אחרים ולמודלים שונים . 2 . מבנה הספר הספר מורכב מעשרה פרקים, נוסף על המבוא שבו אנו מצויים . במבוא נסקרים כתבי היד של הפירוש והדפוסים השונים שלו ומתואר בקצרה מצב המחקר בנוגע לפירוש חזקוני . שני הפרקים הראשונים של הספר עוסקים במאפייני הפירוש, הן אלו העולים מכלל הפירוש ומהאטמוספירה הפרשנית-דידקטית השרויה בו, הן אלו הפילולוגיים-קונקרטיים . בפרק הראשון מוצגים היבטים כלליים יותר העולים מבין שיטי הפירוש ואשר מעניקים לו במובן מסוים את ייחודיותו . הפרק מבקש לעמוד על היבטים אמוציונאליים ונפשיים ייחודיים המצויים בפירוש, אשר כינינו בשם 'אווירת הפירוש', ועל מגמות חינוכיות, עקיפות וישירות, העומדות בבסיסה . אנו מבקשים לטעון כי פירושו של חזקוני טעון ברגשנות עזה והוא מבקש לצבוע את הכתוב בצבעים אנושיים, חווייתיים ומעוררי הזדהות . פירוש חזקוני מאופיין גם בתמימות עממית עמוקה ובעיסוק רב ברגשותיהם - ואף בחולשותיהם - של אישי המקרא . שלל ההיבטים הללו, נוסף על שפת הכתיבה הרגשנית של חזקוני ותעוזתו הפרשנית הבלתי-צפויה, מבקשים לעורר את הקורא להזדהות עם המקרא, תכניו ואישיו . כדי לבסס טענה זו נסקרים בפרק בהרחבה היבטים דוגמת אלו כפי שהם מצויים, אם הם מצויים, בפרשנות המקרא של המאות הי"ב והי"ג - במידה רבה אצל ר' יוסף בכור-שור ( להלן : ריב"ש ) אשר יש לראות אותו כמורו של חזקוני, ובמידה פחותה בקרב פרשני המקרא הקלאסיים : רש"י, רשב"ם, ראב"ע, רמב"ן ואחרים . בפרק השני נסקרת בהרחבה העבודה המחקרית שנעשתה עד כה באשר לדרכי הפרשנות של חזקוני כפשטן ומוצגים שלושה מוטיבים מרכזיים האופייניים לפירושו : הפרשנות המציאותית, מבניוּת ומילוליוּת . המוטיב הראשון, 'הפרשנות המציאותית', מבקש למצות את ניסיונו הפרשני של חזקוני בהבהרת המסגרת הראלית של הכתוב . המוטיב השני, 'מבניות', מתאר את עיסוקו האינטנסיבי למדי של חזקוני במבנה המקראות, עיסוק אשר נעשה ברמות פרשנות שונות - ברמת הפסוק הבודד, ברמת פרשייה או נושא, וברמה כוללת יותר של השוואה פנים-מקראית . המוטיב השלישי, 'מילוליות', מסכם את החשיבות שחזקוני מעניק ללשון המקראות, ואת המחויבות וההיצמדות שלו לנוסח הכתוב, כאשר התמקדות זו נעשית מתוך ניסיון חינוכי-ערכי, יותר מאשר מאמץ בלשני גרֵדא . שלושת המוטיבים ההרמנויטיים הללו מייחדים את פירושו של חזקוני, אף שהם מצויים גם בפרשנות המקרא שקדמה לו . שלושת הפרקים הבאים - השלישי, הרביעי והחמישי - עוסקים במקורותיו של חזקוני ובהשפעה, אם רבה אם מועטת, שלהם עליו . בפרק השלישי נידון יחסו של חזקוני לרש"י . כפי שציינו לעיל, חזקוני מצוי בדיאלוג רב-פנים עם רש"י, ועד כה מוסכם היה שחיבורו הוא סופרקומנטר של רש"י . יסוד למוסכמה זו, היא הצהרתו של חזקוני עצמו, בהקדמה, כי בפירושו, יקבל רש"י מעמד מועדף . גילויֶיה של מחויבות עמוקה זו מצויים למכביר בפירוש חזקוני, וכך לדוגמה רש"י הוא הפרשן
|
|