|
|
עמוד:10
10 || הלב יודע היחידי שמצוטט בשמו - עובדה שייחודיותה תתבהר בהמשך, כאשר נעסוק בהשפעות אחרות ובפירושים שאולים אחרים המצויים בפירושו של חזקוני . כדי לעמוד ביתר דקדוק על היבט זה ועל היבטים אחרים הנובעים מיחסי מחויבות אלו, בּחנּו באריכות ובפרוטרוט את השלכותיה ויישומיה . עמעום מסוים של מחויבות זו עולה בפרק הרביעי והחמישי, שבהם נידונה השפעתם של מקורות אחרים על חזקוני, ובייחוד השפעתו של ריב"ש . בפרק הרביעי נבחנים מקורות נוספים שמהם הושפע חזקוני ולעתים שאל מהם את פירושיו : רשב"ם, ריב"ש, ראב"ע ואחרים . במסגרת זו נבדקה כמות השאילה, אופייה ונוסחה . הבדיקה העלתה כי מבחינה כמותית דומה מידת השאילה מרש"י, מריב"ש ומראב"ע, והיא עומדת על כעשרה אחוזים מכל אחד מן הפירושים הללו . עיון באופיים של הפירושים הללו גילה כי תחומי השאילה שונים, וכך גם רמת המחויבות שמגלה חזקוני כלפי כל אחד מן הפרשנים . בעוד שכלפי רש"י מגלה חזקוני מחויבות פרשנית עמוקה והוא שואב ממנו פירושים בתחומים רבים, הרי שמראב"ע הוא שואב פירושים בעיקר בתחום הלשוני ובהקשר של מבנה התורה ותו לא . לעומת הזיקה לרש"י וראב"ע, הנוגעת לממד הפרשני-קונקרטי, הרי שזיקתו של חזקוני לריב"ש עמוקה יותר ונוגעת ל'אווירה הפרשנית' אשר נידונה בפרק הראשון . השוואה יסודית בין פירוש ריב"ש ופירוש חזקוני מגלה כי ההשפעה של ריב"ש על חזקוני רחבה ונוגעת באבני השיתין של הפירוש . חזקוני שואב מריב"ש גם פירושים רבים העוסקים בביאורה של הראליה המקראית, אולם את ההשפעה המשמעותית ביותר יש למצוא במה שכינינו 'אווירת הפירוש' . יסודותיה של האווירה האנושית-רגשנית המצויה בפירוש חזקוני מצויים בפירושו של ריב"ש למקרא . במובן זה, פירוש ריב"ש הוא המקור העיקרי שממנו הושפע חזקוני ולאורו הלך בביאור המקראות . מלבד השפעותיהם הברורות של רש"י, ראב"ע וריב"ש, העלתה בדיקתנו שגם מרשב"ם שאב חזקוני פירושים רבים . עם זאת, מבחינה כמותית הרי שמדובר במספר מועט - במידה יחסית לרש"י, ראב"ע וריב"ש - וייתכן לתלות תופעה זאת בקיצורו היחסי של פירוש רשב"ם . מלבד הזיקה לפירושים הנזכרים, נבדקה גם שאלת היכרותו של חזקוני עם פירושיהם של רד"ק הפרובנסלי ורמב"ן הקטלוני - שאלה הנוגעת ישירות להיבטים הביוגרפיים העלומים של חזקוני . בדיקתנו העלתה שחזקוני לא הכיר את פירושיהם של רד"ק ורמב"ן ומכאן שלא פעל בפרובנס אלא בצפון צרפת ושכתב את פירושו מעט אחרי אמצע המאה הי"ג . המסקנה באשר לזמן כתיבת הפירוש נתמכת גם בממצאיו של פרופ' ס' אסלנוב מן האוניברסיטה העברית, מומחה לצרפתית של המאה הי"ג, אשר בדק בעבורנו את הלעזים המצויים בפירוש חזקוני . בחינה כוללת של יחסי חזקוני ומקורותיו מעלים שלפנינו חיבור מקורי, אשר מצויים בו פירושים עצמאיים בהיקף גדול למדי, ושגם כאשר הוא נדמה כקומפילטור - היינו כמצטט ביתר ביאור את דברי קודמיו - הרי הוא קומפילטור המעבד את מקורותיו וצובע אותם בצבעים משלו . הדיון בפרק החמישי ממשיך וסובב הולך על אודות המקורות שמהם הושפע חזקוני, כאשר בפרק זה נידונה השפעתה של פרשנות המקרא מבית מדרשם של חסידי אשכנז - בעיקר זו של ר' יהודה החסיד ותלמידו ר' אליעזר מחבר ספר 'הרוקח' . בראשיתו של פרק זה נסקרה פרשנות המקרא של ר' יהודה החסיד, והמוטיבים האופייניים לה כפרשנות רבת תעוזה ומלאת רגשנות . בהתאם לאפיונים אלו, דנּו בחלקו השני של הפרק בהשפעתה של פרשנות זו על חזקוני, תוך הדגשה שאין זו אלא השפעה פרשנית וחזקוני לא היה מן ההולכים בדרכיהם של חסידי אשכנז .
|
|