הקדמה

עמוד:10

10 באָבע מעשׂיות שירו של עמיחי שהבאתי בפתח דבריי, מצביע על התקווה כי האדם, מאווייו ועצם נוכחותו ישפיעו על ההיסטוריה, וממילא גם על המציאות העכשווית, יותר מאשר מונומנטים היסטוריים . בספר זה אנסה להראות כיצד סיפורים השלובים בספרי מוסר ביידיש חושפים בקריאה זהירה את נפשו של האדם, כיסופיו ותקוותיו, ובאיזו מידה הם השפיעו על מהלכי ההיסטוריה גם מאות שנים לאחר שהם כמו ניטעו בלב קוראיהם ושומעיהם . לשם כך אבחן קובץ של סיפורים יהודיים, רובם סיפורי חז"ל, בגלגוליהם בספרי המוסר המרכזיים ביידיש מהמאות השש עשרה עד השמונה עשרה . בפרקי המבוא תידון שאלת השימוש שנעשה, או שיכול להיעשות בסיפורים, בתרבות בכלל ובתרבות היהודית בפרט . בפרקים אלו תוצג גם התזה המרכזית העומדת בבסיס הספר : האופן שבו הסיפורים הובאו בתוך ספרי המוסר ביידיש שונה מהותית מזה שבו הם הובאו במקורות - הראשוניים וכן המשניים - בלשון הקודש . ספרי המוסר שימשו, ליוצרים ולקוראים גם יחד, במה להבעת אי-שביעות רצונם מן המציאות החברתית והדתית, לקריאת דרור ולמתן ביטוי לשאיפותיהם לשינויים בחברה . באופן בו עובדו הסיפורים ותורגמו ליידיש הם הביעו את עולמם הפנימי של הכותבים והקוראים באופן האותנטי ביותר . כדי להבהיר את תפקיד הסיפורים בספרי המוסר ניכסתי את המונח הסוציולוגי / אנתרופולוגי 'לימינליות', והצבעתי בפרקי המבוא על התפקיד הלימינלי של ספרי המוסר ביידיש בכלל ושל הסיפורים המובאים בהם בפרט . גוף הספר כולל חמישה פרקים, ובכל פרק שלושה עד ארבעה סיפורים יהודיים בלשון הקודש . לכל אחד מן הסיפורים הבאתי לפחות גרסת יידיש אחת מתוך ספר מוסר, וכל גרסה זכתה לניתוח

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר