|
|
עמוד:12
12 איכה : מייאוש לתפילה ד"א אני אמרתי לברכם מאל"ף ועד תי"ו, דכתיב : "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" ( ויקרא כ"ו, ג ) , עד 'קוממיות' ( שם שם יג ) , והם סרחו ולקו מאל"ף ועד תי"ו . שם פרשה א א ( מהד' בובר עמ' 56 ) : 15 מפני מה נאמרה מגילת קינות באלפא ביתא ? ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן . רבי יהודא אומר שעברו עליה מאלף ועד תי"ו, לפיכך נאמרה באלפא ביתא, ור' נחמיה אמר לפי שעברו על התורה דכתיב "וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ" ( דניאל ט', יא ) , לפיכך נאמרה באלפא ביתא, רבנן אמרי מפני שעברו מאלף ועד תי"ו . עם התפתחות הגישה הספרותית בחקר המקרא, התייחסו לאקרוסטיכון יותר כאמצעי אומנותי או רטורי . בעוד שהמחקר הקדום התייחס לתופעת האקרוסטיכון כתופעה ספרותית נמוכה, טענו חוקרים מאוחרים שהאקרוסטיכון הוא עבודת אומנות מיוחדת . 16 יש שקשרו את המבנה האקרוסטיכוני למשמעות של הקינות . הנסון הדגיש שהאלפבית המסודר והקבוע עומד בניגוד להרס של בית המקדש . 17 לדעת ג'ונסון, המחבר השתמש באקרוסטיכון אלפביתי על מנת למקד את המסר של המגילה . לדעתו, לכל קינה יש מבנה קונצנטרי, ומבנה האקרוסטיכון קשור אליו בכל קינה ; האות א' קשורה לאות ת' והאות ב' לאות ש' וכן הלאה, ובמרכזה של כל קינה, באותיות כ' ול', טמן המשורר את המסר העיקרי . 18 לדעת הילרס מכיוון שאין התקדמות ברורה של מחשבה, המבנה האקרוסטיכוני מגביל 15 רעיון זה מופיע גם בבבלי שבת נה ע"א, עבודה זרה ד ע"א, ובמדרש ויקרא רבה פרשה לה א, מהד' מרגליות עמ' תתיח . הסבר דומה מופיע ביחס ל"אשת חיל" במשלי ל"א, במדרש רות זוטא ד יא, מהד' בובר עמ' 54 , וראו גם לקח טוב, עמ' 9 . 16 רד"ק בתהלים קי"א : "לכל מזמור שנאמר באל"ף בי"ת נראה כי לפי גדלו והדברים הנכבדים שנאמרים בו נאמר כן ברוח הקודש" . המאירי בפירושו לתהלים קי"ט : "והמזמור כולו בנוי על סדר אלפא ביתא למעלתו, וכן הפליג בו לזכור שמונה פסוקים בכל אות, לא ידענו כוונת המנין, והרבה מפרשים טרחו בכך" . בקרב החדשים ראו : ראמי, תיאולוגיה של תקווה, עמ' 78 ; מרכוס, צמדים, עמ' 177 ; קרייגי, תהלים, עמ' 129 ; סול, אקרוסטיכון, עמ' 315 - 318 ; ווסטרמן מסביר את השימוש באקרוסטיכון מסיבות אסתטיות, ווסטרמן, איכה, עמ' 99 . מליץ טען שהכוונה של האקרוסטיכון היא לשוות ליצירה ייחודית . מליץ, אקרוסטיכון, עמ' 250 - 262 . 17 הנסון, אקרוסטיכון, עמ' 408 ; ברלין, איכה, עמ' 4 - 5 . הצעה זו כבר הוצעה על ידי צבי יהודה, עיונים, עמ' 588 - 589 . 18 ג'ונסון, מבנה ומספר, עמ' 58 - 73 ; בצורה אחרת גם התר קושר את האקרוסטיכון למסר של המגילה, התר, מבנה ומשמעות, עמ' 310 - 311 .
|
|