|
|
עמוד:6
6 איכה : מייאוש לתפילה בקראי את הקינות אני נזכר תדיר גם באבלות הגדולה שפקדה את משפחתי . הליכתה של אמי קלרה ז"ל לבית עולמים, והצטרפותו של אבי זצ"ל אליה מעט אחר כך . "כלו בדמעות עיני [ נו ] ", "נפלה עטרת ראשנו" . הציבור בעיקר מקונן את המגילה, מעטים לומדים אותה . מאז שלמדתי אותה הבנתי את העומק הגלום בה, ואת ההתמודדות של המגילה עם המשבר הרוחני החריף שתקף את העם לאחר החורבן . יותר ממה שהמגילה באה לקונן על החורבן, היא באה לתת לעם תקווה . רק מי שיודע לבכות על המכות שניחתו עליו יידע איך להשתקם . המגילה מכריחה את העם, המקונן על חורבן מקדשו כבר אלפי שנים, לדעת מה היה, עד כמה הוא חסר ולְמה לחכות ולשאוף . במרכז המגילה התובנה שעל אף החורבן, ערוצי התקשורת עם ה' לא נסתמו ; גם לאחר החורבן יש לפנות אל ה' ולבקש : "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" . כ"ח אייר תשע"ט, יום שחרור ירושלים אלי עסיס
|
|