|
|
עמוד:12
אורטל סלובודין 12 בממצאי מחקרים אמפיריים שלי ושל אחרים, בניתוח טקסטים של אימהות ושל מומחים להורות ובמקורות ספרותיים . מדוע דווקא אשמה ? אימהות היא חוויה עשירה ומורכבת ביותר, וככזו היא מעוררת כמעט את כל טווח הרגשות האפשריים . מניין, אפוא, נובעת הבחירה להתמקד דווקא באשמה ? קיימים שני מניעים עיקריים שבגינם הוקדש ספר שלם לאשמה אימהית . ראשית, לאשמה ישנן השלכות מכריעות על חיי הנפש . אשמה היא רגש שלילי ומכאיב שפעמים רבות נלווה למצבים כגון דיכאון, חרדה וטראומה . לאשמה אימהית יש גם השפעות שליליות על הקשר של האם עם ילדיה ועל יכולתה לתמוך בצורכיהם הרגשיים ( אוחיון ,2020 פרננדס 2020 ) . מנגד, האשמה היא מנגנון נפשי חשוב מאין כמוהו, משום שהיא בסיס לקבלת אחריות ולתיקון . עם זאת, חשוב לציין שלא כל אשמה היא בסיס לתיקון . קיימים סוגים מסוימים של האשמה עצמית שמהווים דווקא מנגנון הגנה מפני הכרה אמיתית בכאב או בנזק שנגרם . במובן זה, אשמה יכולה להיות לעיתים ההפך המוחלט מאחריות ומתיקון . אולם אשמה אינה רק חוויה נפשית דומיננטית, אלא גם זירה סוציולוגית מרכזית המאפשרת לנו לבחון כמה מן ההנחות החברתיות הברורות מאליהן ביחס לאימהות בת‑‑זמננו . אשמה אימהית נוגעת בכמה מן השאלות המהותיות של החשיבה הסוציולוגית, ובהן : כיצד תפקידי מגדר מסורתיים מעצבים את החשיבה האימהית ? כיצד גורמים כלכליים וחברתיים, כגון הבדלי שכר בין נשים וגברים, משפיעים על הבחירות של נשים בניסיון לאזן בין משפחה ובין קריירה ? מהם הכוחות הפוליטיים המייצרים ומשמרים אשמה של אימהות ? ואולי, גם, את מי האשמה משרתת ?
|
|