|
|
עמוד:11
עקבות האור על העדשה 11 פרק זה, העוסק ביצירות של במאים במחצית השנייה של חייהם, מצביע על האופן שבו תהליך היצירה הגברי מלווה בתחושת סכנה ואובדן העצמיות ; כל אחד משלושת הסרטים מתאר את תחושת החרדה הנלווית לתהליך הבימוי, בהמחישו את האפשרות להתפרקות העצמי לא רק בהיבט הנפשי, אלא בחולי ממשי שיכול להגיע עד כדי מוות . יכולתו של הבמאי להחזיר לעצמו את תחושת השלמות הפנימית והזהות הגברית מומשגת באמצעות יציאה מעולם פנימי אטום ומנוכר לסביבתו . כל אחד מהסרטים ממשיג את היכולת לחדש את תחושת השלמות העצמית בכינון יחסי זיקה בין היוצר לבין העולם סביבו, דבר היכול להתרחש באמצעות העניין של הצופים ביצירה, ביקורת חיובית של מבקרי תרבות או יחס אוהד מצד האנשים הקרובים לבמאי, ומחזק את תחושת השייכות והמשמעות שלו . ללא היבטים אלו, היוצר הטוטאלי, שעולמו סובב סביב מלאכת היצירה, מוצג כמי שמועד לחוות מוות סמלי או ממשי . הפרק השני, "'הדור שלכם עשה את שלו' - גילנות וגבריות בקולנוע בישראל", בוחן את ההצטלבות המתנגשת המגולמת במקומם של במאים במחצית השנייה לחייהם בשדה היצירה, כאשר הכוח החברתי הנובע מהיותה של הגבריות משתנה קבוע, המבטא מרכזיות וזכאות‑‑יתר, פוגש במוחלשות חברתית המזוהה עם הגיל המבוגר, כמשתנה דינמי שאליו משויכות, בעולם המערבי, שוליות ופחיתות ערך . פרק זה, ושני הפרקים שאחריו, מתבססים על מחקר איכותני שבמסגרתו ראיינו את הבמאים אבי מוגרבי, אורי ברבש, איתן גרין, איתן פוקס, גור בנטביץ', דן וולמן, חיים בוזגלו, יגאל בורשטיין, יהודה ג'אד נאמן, ינקול גולדווסר, יצחק צפל ישורון, רם לוי ושמעון דותן . בחרנו בבמאים אלו, שכולם חצו את גיל ,55 בשל ניסיונם המקצועי העשיר ועמדתם הבכירה בשדה הקולנוע הישראלי, דבר המתבטא גם בפרסי ההוקרה שקיבלו לאורך השנים . בבסיס
|
|