|
|
עמוד:9
עקבות האור על העדשה 9 מהדומיננטיות הגברית המובהקת בתעשיית הקולנוע המקומית . עד לשנות האלפיים רק % 7 מהסרטים באורך מלא בישראל בוימו על ידי נשים . למעשה, רק בעשורים האחרונים הצטמצם הפער, כאשר בשנים 2013 ‑ 2018 נשים ביימו כחמישית ( % 21 ) מהסרטים העלילתיים שיצאו בישראל . 5 היבט מגדרי כמותי זה משתקף במקרים רבים גם באופיים של סרטים חדשים : נקודת המבט, עיצוב הדמות המרכזית ומבנה העלילה . תמורות אלו מתרחשות על רקע שינויים רחבי היקף המובילים נשים לספר את סיפוריהן ולצאת כנגד הטרדות ותקיפות מיניות בעקבות תנועת MeToo , ששחקניות ובמאיות רבות הן בין הכוחות המובילים אותה . למרות התמורות במעמדן של נשים וביחסי הכוחות בין גברים לנשים בתעשיית הקולנוע ובכלל, המפגש בין מגדר לבין גיל לא זכה לתשומת לב ראויה בספרות המחקרית עד כה . בספרות הפמיניסטית נושא הגיל זכה להתייחסות לאורך השנים, אולם במקרים רבים היחס לגוף המבוגר מרוחק ונעשה מתוך תפיסה 6 ואילו הספרות המייצרת האחרה, המבוססת על הפנמה של גילנות, הגרונטולוגית לרוב עוסקת בזקנה באופן מנותק ממגדר . כאשר ספרות זאת מתייחסת למגדר, הדבר נעשה בעיקר מתוך מבט על נשים מבוגרות, החוות הצטלבות של דיכויים . כך שניתן לומר כי חקר השילוב בין מגדר לזקנה עדיין נמצא בשלביו הראשוניים . הקולנוע משקף מקום, תקופה והווי תרבותי . הוא מהווה פריזמה שדרכה ניתן לראות תהליכים ושינויים חברתיים, אך בה בעת הוא גם אמצעי תקשורת בעל השפעה רבה על זהות החברה ועל חלוקת התפקידים המגדרית המקובלת בה . כוחו של הקולנוע לספר סיפור שעשוי להותיר רישום משמעותי על קהל הצופים והצופות תקף גם בעידן הנוכחי, שבו התמורות שעובר הקולנוע, לרבות המעבר לטכנולוגיה דיגיטלית, הובילו להתייחסות מחקרית לשינוי כאל 7 בעדשה מגדרית, ניתן "איום הכחדה המרחף מעל הקולנוע" . להתייחס לקולנוע בישראל ממגוון נרחב של זוויות : מיקומי גברים
|
|