|
|
עמוד:8
שלומית אהרוני ליר וליאת איילון 8 המסך . ואם בהוליווד של פעם דמויות מבוגרות או כאלו שנחשבו מבוגרות נדחקו, במקרים רבים, לשולי העלילה, או זכו להתייחסות נלעגת, היום ניתן לפגוש בסרטים רבים מגוון נרחב של ייצוגים של הגיל המבוגר וההזדמנויות והאתגרים הנלווים אליו, במרכז הפריים . היחס כלפי הזקנה בעולם גם הוא עובר שינוי, הן בשל הזדקנות האוכלוסייה והן בשל מודעות גוברת לנושא האפליה, ההדרה והדעה הקדומה כלפי אוכלוסיות מוחלשות . שינוי זה בא לידי ביטוי, בין השאר, במנדט שניתן בשנת 2016 לארגון הבריאות העולמי על ידי 194 מדינות להילחם בגילנות ולהבטיח עולם לכל גיל . השינוי ביחסי הכוחות ובתפיסת העולם עשוי להיות משמעותי במיוחד במדינת ישראל, שהקולנוע שלה התמקד בתחילת דרכו בעיקר בדמויות צעירות, שסימנו את האידיאל הצברי של אדם חדש - דבר שהתבטא, במקרים רבים, בייצוגים קולנועיים שביטאו אתוס של חבורה גברית ילידית ומתבגרת של חלוצים ולוחמים, 3 ומאוחר יותר צעירים המחפשים את דרכם . העולם משתנה לא רק ביחסו אל אנשים מבוגרים, אלא גם ביחסו אל המגדר ומערכת יחסי הכוח בין המינים . בשנות ה‑‑ 70 של המאה הקודמת ההתייחסות לייצוג השונה של יחסי גברים ונשים על 4 גוף מחקרים נרחב עסק בהבדלים בין המסך החלה לתפוס תאוצה . ייצוגי גברים ונשים בקולנוע, והתייחס מצד אחד לאופן שבו נשים מוצבו בסרטים רבים כאובייקטים ארוטיים פסיביים למבט גברי חומד ומצד שני לאופן שבו השליטה האקטיבית שהוענקה לגברים כחלק מהעלילה הותירה אותם בעמדת סובייקט ופיצתה על היותם מושא למבטי הקהל הצופה בהם . ההבדלים בין ייצוגי נשים וגברים על מסך הקולנוע העולמי תקפים גם לדיון על הקולנוע הישראלי . יתר על כן, ההיבט התמטי של התמקדות בדמויות גבריות, כפרטים ובעיקר כחלק מחבורה, בעשורים הראשונים של הקולנוע בישראל נובע בין השאר
|
|