מבוא המודרניזם בספרות הערבית והניסיון לקרוא את המורשת

עמוד:12

מחמוד נעאמנה || סלים אבו ג'אבר 12 13 בסוגיה זו הוא שהשירה היא פשוט ההפך מפרוזה . חברי תנועת ההתעוררות הערבית ( שנות ה‑‑ 50 ‑ 60 של המאה ה‑‑ 20 ) מתייחסים אל השירה כאל אמצעי תיאולוגי המשפיע על מצבו הנפשי של המשור ; אמצעי זה גורם לו להעלות על הכתב מחשבה שירית . 14 אדוארד סעיד סבור שאפשר להגדיר את השירה הערבית באמצעות תכונותיה, כלומר כדיבר מטפורי ואסתטי השייך למזרח ולמערב כאחד והמאחד בתוכו שתי תרבויות : התרבות הקדומה של הערבים, והתרבות המודרנית של הערבים והמערב . 15 החוקר המרוקני מחמד בניס אותו דיבר משמש מסגרת ספרותית . מסכים עם סעיד ביחס לתאוריה שלו על השירה הערבית . לדעתו, בשל אופייה הכלל‑‑אנושי של השירה הערבית קשה להגדירה 16 באופן מלא . המשורר המצרי צלאח עבד אלצבור ( 1931 ‑ 1981 ) טען שהגדרת השירה תלויה בשלבי היווצרותה וכתיבתה . את גישתו הוא ביסס על כתבי המיסטיקנים המוסלמים ( הצופים ) בימי הביניים . שיר מתהווה, לדעתו, בשלושה שלבים : השלב הראשון הוא ההשראה המיסטית, קליטת סימן מהעולם על ידי המשורר שמגבש בתוכו 17 השלב השני הוא שלב הגיוון וההעצמה, כוונה לכתוב את השיר ; 13 . שם . 14 . עצפורי, ,2002 37 ; אלנעמאני, ,1991 13 ; השוו פרוח', ,1960 126 . 15 . סעיד, ,1981 37 . 16 . בניס, ,1990 42 ; זו גם דעתו של מיילס ( Miles ) הסבור שקשה להגדיר את השירה בגלל ריבוי המושגים והמגמות שהיא כוללת בתוכה ; על כך ראו 1 1972, , Miles . 17 . "ההשראה" : מילה זו היא תרגום המונח הצופי "וארד", שפירושו, על פי הלקסיקון הצופי, הוא : "מה שנכנס ללבבות בתחילת המסע המיסטי" - כלומר, סימן אלוהי הגורם לצופי להתמסר לאל ולוותר על תענוגות העולם הזה . אלטוסי מצטט את ד'ו אלנון אלמצרי באמרו : "'וארד' זו אמת שבאה להטריד את הלבבות" ; ראו אלטוסי, ,1960 419 . לדעתו של אלקשירי, מחבר אלרסאלה אלקשיריה פי אלתצופ ( האיגרת של אלקשירי על אודות הצופיות ) ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא