מבוא המודרניזם בספרות הערבית והניסיון לקרוא את המורשת

עמוד:11

עין השמש 11 ובגבולותיה . הגדרות אלו השתנו על פי סוגי השירה ומגמותיה . ככל שהופיעו אסכולות חדשות, כך הופיעו גם הגדרות חדשות . ואולם ההגדרה המסורתית של השירה כשירה של טורים, הצורה הנפוצה ביותר אצל הערבים בעבר וגם בהווה, עדיין מתייחסת לשיר כאל דיבר שקול, בעל חרוז אחד ויחיד ובעל משקל אחד מהמשקלים 8 המופיעים ברשימה שחיבר אלח'ליל בן אחמד אלפראהידי . עם החוקרים המשתייכים לאסכולת המודרניזם בספרות נמנים חוקרים המגדירים את השירה, באופן כללי, כדיבר המותיר רושם על השומע והמנוסח בשפה מטפורית שנוצרת כתגובה של האומן או 9 לעומת זאת, מבקרים אחרים העדיפוהמשורר לעולם שבו הוא חי . הגדרה פונקציונלית . על פיהם השירה היא הכלי הספרותי המשמר את זהותה של השפה, את תכונותיה המיוחדות ואת הספונטניות שלה, כלי המעביר אותן מדור לדור . לכלי הזה גם תפקיד בתיקון 10 שכן אף על פיהחברה ובהבעת הבעיות והדאגות של הבריות, שלשירה יש תכונות משלה ואף עולם משלה, היא אינה רחוקה 11 ישנם מבקרים אשר מתייחסים לשירהמבחינת תכניה מהמציאות . כאל אומנות ספרותית שקשה מאוד להגדירה, מכיוון שהמשורר כפוף לפעילות ניסיונית אין‑‑סופית בנסותו לתאר את החיים ולהגישם בשפת האומנות והאסתטיקה, בעודו משתדל לגלות אמצעי ביטוי 12 לדעתםחדשים שבעזרתם יהיה תיאור החיים הולם ומשמעותי . של מבקרים אחדים השירה אינה כפופה להיגיון המקובל אצל חכמי ההיגיון או בקרב הבריות, שכן לכל שיר יש היגיון ספציפי המשתנה על פי זהות המשורר והתקופה שבה הוא חי . עובדה זו מערימה קשיים בפני הגדרתה של השירה, שכן על פיה כל שאפשר לומר 8 . אלסעדני, ,1989 11 . 9 . אלח'אל, ,1987 13 ‑ 14 ; קאסם, ,2000 25 ; מטלוב, ,2002 13 ‑ 15 . 10 . אלרובי, ,1983 167 ; ע'אנם, ,1992 172 ‑ 173 ; מירי, ,2001 95 . 11 . פאצ'ל, ,1989 167 ‑ 168 . 12 . שלש, ,1980 7 ‑ 8 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר