|
|
עמוד:14
יצחק קשתי 14 בראשית המאה ה‑‑ 18 היו מרחביה של מלכות הונגריה, ובעיקר אזורי השפלה שבמרכז הממלכה, דלים בתושבים . ערים וכפרים רבים שממו בתקופת הכיבוש התורכי בן 150 השנים במאות ה‑‑ 16 וה‑‑ 17 . כך, לדוגמה, בסוף המאה ה‑‑ 17 עמדה אומנם העיר ושרהיי על תלה, אך הייתה שוממה, ככל הנראה, מתושבים . כאשר תושבי הכפרים והערים החלו לשוב למקומם הם היו מעטים מכדי להחיות את האחוזות הגדולות, שהיו תלויות בהם . בעלי האחוזות הגדולות, המגנטים, בסיוע הנציבות האוסטרית בהונגריה, החלו אפוא "לגייס" מתיישבים - ולא בפעם הראשונה - כדי לאכלס את הכפרים ואת ערי השדה, ולהפיח רוח חיים בחקלאות ובמלאכה שהושבתו זה שנים ארוכות . התוכנית אמורה הייתה להיטיב עם המתיישבים וכפל כפליים עם המגנטים, ששלטו לא באדמותיהם בלבד, אלא גם באספה הלאומית ובמנהל העצמי במחוזותיה ההיסטוריים של מלכות הונגריה . כס המלוכה הופקד למן המאה ה‑‑ 16 בידי הקיסרים לבית הבסבורג . בראשית המאה ה‑‑ 18 היה היישוב היהודי בהונגריה מצומצם ביותר . הוא לא מנה יותר מ‑‑ 2,500 משפחות, ורובן ישבו בפאתיה הצפוניים ( ה"אוברלנד" ) ובעיקר הצפון‑‑מערביים של הממלכה, בסביבות העיר פוז'ון' ( Pozsony , פרסבורג בגרמנית, ברטיסלבה בסלובקית ) . יישוב יהודי דליל נמצא גם בתת‑‑קרפטיה, דהיינו בשיפולי הרי הקרפטים ובטרנסילווניה במזרח . גיוס מתיישבים חדשים, בעיקר דוברי גרמנית, אך גם דוברי שפות סלביות ( סרבית, קרואטית, סלובקית ) ורומנית, על ידי בעלי האחוזות זכה להצלחה לא מבוטלת . לוושרהיי שבו ( בסוף המאה ה‑‑ 17 ) תושבים בני המקום, ואליהם נוספו מתיישבים רבים החל מראשית המאה ה‑‑ 18 . המתיישבים היהודים באו בעקבות האחרים, אם כי במספרים צנועים יותר . התיישבותם התנהלה גם היא בחסות בעלי האחוזות הגדולות, אף אם לא תמיד ביוזמתם . בשלב הראשון, בין ראשית המאה ה‑‑ 18 לאמצעה, באה עיקר ההגירה היהודית להונגריה ממושבות הכתר
|
|