|
|
עמוד:11
גלות הגוף המדבר 11 הזה מומרת מלאכת האֵבֶל בריטואלים של אֵבֶל שהינם בעלי איכות פטישיסטית והתמכרותית, המחליפה את הדיאלוג העשיר, הפנימי, שמלאכת האֵבֶל מאפשרת ומזמנת . הפרק הרביעי של הספר עוסק בארבעה פרמטרים של קול היוצרים יחד את "טון" הדיבור הייחודי של כל אדם : עוצמה, גובה, מקצב ומאמץ . בעזרת ארבעת הפרמטרים הללו מודגמת ההאזנה לשלושה מצבים קליניים : ההזדהות הדביקה של הקול האופיינית למצבים אוטיסטיים, השסע הפסיכוטי בין הקול והמובן, והלקונה הטראומטית של הקול . הפרק החמישי עוסק בנושא האובייקט המפנה עורף : תוך חיבור בין קטעי ממואר אישיים המספרים על אימוץ ילד ומחשבות תיאורטיות הנלוות להם - הפרק מתאר צורת התקשרות ייחודית המאפיינת ילדים מאומצים : שילוב של היפוטוניה נפשית, המוגדרת כאי יכולת להתכוון אל אובייקט, והיפרטוניה נפשית, המוגדרת כסוג של היאחזות דביקה באובייקט כדרך לשכך את תחושת השבריריות והיעדר המעטפת הנפשית . הפרק השישי והאחרון של הספר עוסק בנושא הסליחה ומציע מיפוי של שלוש עמדות על הצירים המקבילים של האובייקט והסובייקט בהקשר של היכולת לסלוח, תוך הבחנה בין פעולות כפרה למחוות של חרטה, ובין עמדת החנינה למחוות הסליחה . ספר זה משתלב היטב עם העיקרון המרכזי החוזר ומתקיים בהגותה של אמיר . בסוגה הפסיכואנליטית הייחודית שאותה פיתחה, שאפשר לכנותה "מדעית‑‑פואטית" ( ראו הקדמתי לספרה "וידויי מסך", בסדרה זו, 7‑ 7 1 ) , היא בוחנת מה מאפשר לתכונותיה, מזגה ויצריה של הנפש להיות בעלת תנועה ורצון משל עצמה ומה חוסם תנועה זו, כובל ומגביל אותה . מכאן גם מטרתו המרכזית של הטיפול הפסיכואנליטי : לאפשר למטופל ליצור מרחב שבו מתקיימים גלים רחבים על פני משטחי צליל וקצב גדולים, עתירי אפשרויות ומשמעויות .
|
|