|
|
עמוד:7
הקדמה | 7 את השפה הפורמלית הכתובה אינם יכולים להסתמך על השפה הדבורה כמו חבריהם ללא הלקות, ולכן מתקשים בתהליך זה עוד יותר . לילך פאר, דורון לוי, נטע חלוץ ונעמה פרידמן בוחנים את חשיבותה של הנגישות לקלט השפתי בקרב ילדים כבדי שמיעה וחירשים בגיל הקריטי להתפתחות השפה . מוקד הדיון בפרק זה שונה מזה שבשלושת הפרקים הקודמים, שכן הוא עוסק בילדים חירשים שהם בנים ובנות להורים חירשים ובוחן את תפקודם בשפת הסימנים . לטענת הכותבים, יש לחשוף ילדים כבדי שמיעה וחירשים לשפה טבעית נגישה בטרם מלאה להם שנה, אם בשפת הסימנים אם בשפה הדבורה, כדי לבסס כישורים לשוניים ברמת שפת אם, אשר יהוו בסיס לפיתוח האוריינות בשלבים מאוחרים יותר . מידע זה חשוב במיוחד עבור הורים שומעים לילדים חירשים הודות להדגשתו את הצורך לחשוף את הילדים לשפה טבעית, מלאה ונגישה כלשהי בשנת חייהם הראשונה . השער השני, ובו חמישה פרקים, עוסק בשיקום ובטיפול . שיקום וטיפול בקרב אוכלוסיות החירשים וכבדי השמיעה מתמקדים בדרך כלל בהיבטים שפתיים ותקשורתיים . שער זה מציג גישה רחבה יותר ונותן ביטוי לתחומים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת בתהליכי השיקום, ובהם איכות חיים, היבטים רגשיים ושילוב חברתי . שני הפרקים הראשונים עוסקים בשיקום מבוגרים באמצעות שתל ומתמקדים במושג איכות חיים, הנמצא בקדמת הדיון בהקשר של שיקום ובריאות . נעמה צח נדרשת לאתגר ההשתלה השבלולית במבוגרים עם חירשות מוקדמת . היא סוקרת מחקרים שנערכו במרוצת השנים במושתלים מבוגרים, ומצביעה על כך שהערכת התועלת מן השתל במונחים שמיעתיים בלבד אינה מהווה אינדיקציה לשביעות הרצון מן השתל בקרב אוכלוסייה זו . היא מדגישה את הצורך בגישה רחבה יותר להערכת תועלת השתל בקרב מבוגרים, הכוללת בחינה של מדדי איכות חיים והיבטים סובייקטיביים נוספים הקשורים להנגשת עולם הצלילים ולהתנהלות בסיטואציות תקשורתיות וחברתיות שונות . רינת מיכאל ויוסי אטיאס מיישמים המלצות אלה ומציעים התייחסות רב - ממדית לבחינת תרומת השתל לאיכות החיים של המושתלים . החוקרים מציגים מחקר שבחן איכות חיים בקרב מושתלים ומצביע על כך ששיקום באמצעות שתל הנעשה מוקדם, או קרוב למועד ההתחרשות, ומשלב תוכניות העוסקות בהעצמה אישית חברתית וכלכלית, עשוי לתרום רבות לשיפור חייהם של המושתלים ולקבלתם את השתל .
|
|