|
|
עמוד:11
11תולדות היישוב היהודי בהר ציון חברי מסדר אוהבי ירושלים, שזר לא יבין . "לוגאנעס", "די טריפה'נע גאס", "די אלטע שטאט" . ניסן ב"ק, לונץ, תדהר, גרייבסקי, בנק פרוטיגר, מלון אמדורסקי, קולנוע רקס, מרים הרי, "בת ירושלים הקטנה", קשר לאחד, פייפעל'ה ורייזאלע, לומקה לומקה, שכונת רוחמה, בתי הורנשטיין ובתי נייטין, חצר ר' מיכואל ורקר . כל המילים השמחות של "מילון ירושלים" פרצו אצל דורון בהורה סוערת, והוא גלגל בהן והפך בהן, והפך אותן למסכת מופלאה של חיבת ציון ואהבת ירושלים . שפת סתרים שכל אחת ממילותיה אוצרת בתוכה עולם מלא של אנשים, מקומות ומעשים . דורון היה בן בית בעולמה של ירושלים . נהירים היו לו שביליה כשבילים שבכף ידו . ראש וראשון ליודעי ירושלים, ראש וראשון לאוהבי ירושלים . ירושלים של מעלה וירושלים של מטה . אוהב ומאהב ומאהיב, שלוש דמויות שכולן נתמזגו ונתקשרו באחת . אך האהבה, אהבת ירושלים שהייתה טבועה בלבו, ושהדביק בה את כל הסובבים אותו, לא תמוש מלב . "האהבה", כך ידענו מפיהם של חכמים הראשונים, "מקלקלת את השורה", ואהבתו של דורון לירושלים, שדומה לה הייתה רק אהבתו לבני משפחתו וחבריו, "קלקלה" שורות הרבה, הפילה מחיצות ומצאה מסילות ונתיבים ללבם של רבים, קרובים ורחוקים, שנשבו בקסמו של דורון, שחן המקום ויושביו, ירושלים ואנשיה, טבוע בו . כאמור בפתח הדברים, הייתה ראשית היכרותי עם דורון בסיור "משלום אל שלום", וסופה הכואב, בליוויו למנוחת עולמים, שבה ינוח על משכבו בשלום, ויתראה פנים אל פנים עם מלך מלכי המלכים, בדרכו האחרונה מירושלים עיר השלום לכיסא הכבוד של מלך שהשלום שלו . תהא נשמתו צרורה בצרור החיים . אביעד הכהן
|
|