דבר העורך

עמוד:14

דבר העורך 14 החדשה מלמדת על פעילות שהייתה בעיקרה חקלאית ומן הסתם הייתה קשורה לזמינות המים באיזור השילוח . השנה באופן חריג פתחנו את כרך המאמרים גם למאמרים שלא לוו בהרצאות בכנס, מתוך הכרה בכך שהיקפו של הכנס אינו מאפשר לכלול נושאים מענינים רבים שמתחדשים במחקר וראויים לפרסום ראשוני . יש לקוות כי בכך נוסד מנהג נאה שיהיה לו המשך גם בשנים הבאות . את שתי הסנוניות הראשונות בחלק זה של כרך המאמרים מגיש פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, שתרם שני מאמרים מפרי עטו העוסקים באתרי עיר דוד בעת החדשה . במאמרו על הגיחון שממערב לעיר מחזיר אותנו רייך לחוקרי ירושלים במאה ה - 19 , תקופה שבה טרם זוהתה עיר דוד עם הגבעה הדרומית - מזרחית וטרם נודע מקומו של מעין הגיחון המקראי . מן המקורות עולה תמונה מפתיעה ולפיה הציעו החוקרים הראשונים לזהות את מעיין הגיחון ( ולמעשה שני מעיינות – גיחון עליון וגיחון תחתון, בהסתמך על המינוחים המצויים במקרא ) באזור שממערב לחומת העיר העתיקה של ימינו ואף ניסו לתמוך השערות אלה בחפירות ארכיאולוגיות . אין כמובן היום מי שישקול אפשרות זו ברצינות, אך העלאתה המחודשת של הסוגיה הזו, על כלל שיקוליה, היא בעלת חשיבות לכל העוסקים בתולדות החשיבה המדעית על ירושלים הקדומה . במאמרו על פגיעות בנקבת השילוח בעת המודרנית מרכז רייך את כל הנתונים הידועים ( שחלקם טרם פורסם עד עתה ) המעידים על פגיעות שנעשו ביד אדם באקראי או במכוון לאורך תוואי הסלע של נקבת השילוח בעיר דוד . רייך מציין ובצדק כי "אחד העקרונות המרכיבים היום את תורת השימור של נכסי תרבות עתיקים הוא הצורך בתיעוד מצב ההשתמרות של המונומנטים העתיקים, ובתיעוד חוזר של מצבם לאחר שנעשו בהם פגיעות בידי אדם ובידי גורמי הטבע, ולאחר שנערכו בהם פעולות של שימור שהתייחסו לפגיעות אלה" . אין ספק שמאמרו של רייך מהווה תרומה משמעותית בכיוון זה . ד"ר אייל מירון עורך הספר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא