|
|
עמוד:10
לבין התקופה המוסלמית . מאגנס בוחנת את המקורות ההיסטוריים הנוגעים לכיבוש הפרסי ולאחר מכן עוברת לבחינה ביקורתית של פרשנות החופרים במספר אתרים שנחפרו בעיר הקדומה ובעיקר בשניים מהם : חפירות בנט והנסי וחפירות המילטון בסמוך לשער שכם, וחפירות א' מזר מדרום ומדרום - מזרח להר הבית, בנסיון לבדוק אם ניתן לייחס את שלב ההרס הביזנטי המאוחר לכיבוש הססאני של העיר . חידושי החפירות בעיר דוד נפתחים בכרך זה במאמריהם של רוני רייך ואלי שוקרון . השניים מעדכנים את תגליותיהם בשני אזורי מפתח בעיר דוד . החפירה הראשונה היא זו הנמשכת כבר מספר שנים בסביבת בית המעיין בסמוך למעיין הגיחון . אין רגע דל בבית המעיין ודומה כי כל עונה מפתיעה אותנו מחדש . החופרים המשיכו לחשוף את שני קירות המעבר המבוצר ( שכונה בעבר בטעות "מגדל הבריכה" ) לכיוון מערב . ממצאיהם כאן מצריכים אותנו שוב לשקול מחדש את הבנתנו את מערך הביצורים של ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה . החפירה השניה התנהלה באזור הדרומי של בריכת השילוח מימי הבית השני . כאן נתגלה קיר סכר אשר יש לתארך את יסודותיו, על פי הממצא הקרמי ( הדל אמנם ) והטיח שעל פניו, לשלהי תקופת הברזל ב' . קיר זה הוא ככל הנראה חלק מן המפעל הגדול שנעשה בזיקה לחציבת נקבת השילוח ואשר כלל יצירת מאגר מים גדול שקירו הסוכר אף שימש לבצר את העיר במקום זה . את התגליות הארכיאולוגיות בעיר דוד חותם מאמרם של דורון בן - עמי ויאנה צ'חנוביץ הממשיכים את חפירתם בחניון גבעתי . בכרך העשור של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה דיווחו החופרים על הממצאים המרתקים מן התקופה הביזנטית ובכלל זאת ממצא המטבעות מימי הקיסר הרקליוס . הפעם מתרכז הדיווח במבנה הרומי הפריסטילי אשר תכניתו מוצגת כאן לראשונה . עצם קיומו של מבנה זה, המתוארך לימי אאיליה קפיטולינה מצריך מחשבה מחודשת אודות דמותה של ירושלים בתקופה הרומית המאוחרת . בן - עמי וצ'חנוביץ מנתחים את הארכיטקטורה של המבנה ומדווחים על אחדים מן הממצאים הבולטים שנתגלו לאחרונה : פרוטומה של ראש גבר מזוקן, עגיל זהב משובץ, גמה הנושאת את דמותו של קופידון ושבר של כתובת בניה לטינית . חפירה זו מצויה בעיצומה ואין ספק כי ממצאים מרתקים עדיין מצפים לנו כאשר יעמיקו החופרים לעבר הסלע הטבעי .
|
|