|
|
עמוד:9
בשנה שחלפה חגגנו את הופעתו של כרך העשור של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה . הכרך הנוכחי סמלי לא פחות שכן הוא הכרך הפותח את העשור השני של מחקרי ירושלים הקדומה . אם לשפוט על פי תוכן כרך זה הרי שיש יסוד לקוות כי עשור זה יהיה פורה ומניב מידע לא פחות מקודמו . בכרך שלפניכם קבוצת מאמרים היסטוריים - תימאטיים וקבוצת מאמרים המתמקדת בחידושי החפירות בעיר דוד בשנה האחרונה . לרגל חנוכת מערכת המידע האינטרנטית הממוחשבת על בית הקברות היהודי בהר הזיתים, שהוקמה ביוזמתה של עמותת אלע"ד, מסכמת שרה ברנע את תולדות הקבורה היהודית בהר הזיתים וכן את תולדות חקר בית הקברות היהודי בהר הזיתים בזמן החדש . המאמר מתעד את פועלם של א' ל' פרומקין, א' מ' לונץ, א' ל' בריסק ור' יזרעאל, אשר בתנאים קשים ובמשאבים מוגבלים תיעדו מאז סוף המאה התשע עשרה רבבות מצבות בהר הזיתים . לתיעוד זה ערך רב שכן בשנות הכיבוש הירדני חוללו אלפי מצבות וקברים ועפרם פוזר לכל רוח . את מאמרה של ברנע משלימה רותי נחמני המציגה את אתר האינטרנט החדש אשר יש להניח כי עם השלמתו יהפוך לכלי עזר חשוב להיסטוריונים, לחוקרי גיניאולוגיה, למורי דרך ולציבור הרחב . מאמרם של זהר עמר ודוד אילוז עוסק בסוגיה המרתקת של זיהוי צמח האפרסמון הנזכר במקורות הארץ - ישראליים הקדומים . זיהויו של צמח זה, שממנו הופק בושם האפרסמון המהולל שדרך הכנתו נשמרה בסוד בעת העתיקה, כמו גם חומרים רפואיים, נשתכח בערפילי ההיסטוריה . המחברים מציעים טיעונים אחדים התומכים בזיהויו של האפרסמון עם הצמח קומיפרה גילידנסיס או עם מינים הקרובים לו ומנסים בין השאר לפענח את סוד קסמו המיוחד של הצמח . במדור הלועזי בכרך זה בוחנת הארכיאולוגית ג'ודי מאגנס את העדות הארכיאולוגית לכיבוש הססאני, בירושלים הקדומה . תקופה זו היא מן הקצרות והדרמטיות ביותר בתולדות ירושלים ונמשכה בין השנים 614 עד 629 לסה"נ . היא מהווה תקופת מעבר בין התקופה הביזנטית
|
|