|
|
עמוד:655
כלכלת ארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה | 655 תולדות המחקר בסקירה זו לא נמנה את כל העבודות מהדור האחרון העוסקות בחיי הכלכלה והמסחר של ארץ-ישראל הביזנטית, ויוצגו רק מִגוון של כיווני מחקר חדשים . חוקרים לא רבים ניסו להציג תמונה כוללת של כלכלת ארץ-ישראל בתקופה הביזנטית . בין החלוצים היה מיכאל אבי-יונה, שפרסם בשנת 1958 מאמר ובו ניסיון לתארך את כלכלת הארץ בתקופה זו . 6 אבי- יונה טען שחקר התקופה הביזנטית וחיי הכלכלה שלה סבלו מהתחשבות יתרה ב'היסטוריה כנסייתית' ומהשפעה מכרעת של ההיסטוריון הידוע אדוארד גיבון בדבר 'תהליך שקיעה מתמשך' אחר תפארת רומא . לדבריו של אבי-יונה, רק בדרך הארכיאולוגיה ניתן לנתח תהליכים היסטוריים של התקופה הביזנטית . 7 הסקרים הארכיאולוגיים המעטים שעמדו לפניו אפשרו לו לטעון, שהתקופה הייתה 'אחת מתקופות השיא היישובי' . כדוגמה הביא את ערי הנגב ותרבותן החומרית הגבוהה בתקופה זו . פיתוח הנגב, אילת ואזור ים סוף היו קשורים לניסיונות של קיסרי ביזנטיון לעקוף את דרכי המסחר הבין-לאומיות, שעברו באזורים שבשליטת פרס, אויבתה המושבעת של ביזנטיון . לדעת אבי-יונה, בין הימים של סוף מרידות היהודים לבין מרידות השומרונים נהנתה ארץ-ישראל משקט יחסי וכלכלה מתפתחת . ואולם את המנוף הכלכלי המרכזי לפיתוח הארץ ראה אבי-יונה בזרימת ההון המסיבית שלאחר ימי הקיסר קונסטנטינוס ( 306 – 337 ) , והפיכתה של ארץ-ישראל ל'ארץ הקדושה' ; 8 כל עוד זרם הון ציבורי ופרטי למבני ציבור ( כנסייתיים בעיקר ) , נהנתה הארץ מכלכלת הון עשירה . כל מדינות מזרח האימפריה תרמו למימון הבנייה הכנסייתית בארץ-ישראל . ההפסקה בזרימת ההון לארץ- ישראל הביאה לירידה כלכלית . כדוגמה להיקף התרומות הכספיות לבנייה הכנסייתית מובא סיפורו של מרקוס הדיאקון על הקיסרית אֶבדוֹקְסיה, אשת הקיסר ארקדיוס ( 395 – 408 ) , שתרמה 200 ליברה זהב ממיסי הארץ לטובת בניית כנסייה בעזה . 9 ערכו של סכום זה היה כערך 14,400 מטבעות נומיסמה מזהב . 2,500 נפש בקירוב יכלו להתקיים בכבוד מסכום זה במשך שנה שלמה . 6 51 – 39 . M . Avi - Yonah, ‘The Economics of Byzantine Palestine’, IEJ, 8 ( 1958 ) , pp 7 שם, עמ' 39 – 40 . 8 שם, עמ' 40 – 43 . 9 שם, עמ' 42 – 44 .
|
|