|
|
עמוד:654
654 | שמעון דר השלטון האימפריאלי הביזנטי המשיך את קודמו הרומי בתחומים רבים ובהם מבנה הכלכלה . החוקה הביזנטית עקבה אחר זו הרומית והעניקה ביטחון לאדם ולרכושו, זאת במילוי חוזים משפטיים והסכמים כלכליים . המשק המוניטרי הביזנטי, שחל על כל רחבי האימפריה, היה היורש של המשק הרומי . הוא החזיק מעמד כאלף שנים והתאים את עצמו לתנאים הכלכליים והפוליטיים המשתנים . מטבע הזהב הממלכתי, הסולידוס, היה עובר לסוחר בכל האימפריה ואף מחוצה לה . 2 האימפריה הייתה שוק רחב ידיים, והמסחר בה היה פתוח גם לסוחרים ולבעלי הון פרטיים, שפעלו עצמאית, בלא זיקה אל השלטונות הפרובינקיאליים או האימפריאליים . לעומת זאת, המסחר מחוץ לאימפריה היה בפיקוח השלטון המרכזי . 3 המחקר הארכיאולוגי בארץ-ישראל המערבית הוכיח שהתקופה הביזנטית הייתה תקופת שיא מבחינה יישובית בכל רחבי הארץ . מספר הישובים שנמצאו בהם שרידי התקופה עולה על מספרם בתקופות שקדמו לה ובתקופות שלאחריה . צפיפות היישובים גרמה ניצול של קרקעות שוּליות בשטחי ההר הטרשיים, במדבר ובגבול המדבר . לדוגמה, המחקר האזורי ברמת בית שמש בשפלת יהודה מצא שרידים מן התקופה הביזנטית ב- 93 אחוזים מכלל האתרים באזור המחקר המשתרע בין נחל שורק בצפון לנחל האלה בדרום . 4 נסקרו ונחפרו ברמת בית שמש ובשטחי השפלה 419 אתרי עתיקות, רובם המכריע היו יישובים כפריים, חוות וכפרים, ושני יישובים עירוניים בלבד . המרחק בין היישובים הכפריים הוא 1 – 3 ק"מ בקירוב, צפיפות מרשימה שהובחנה גם באזורים אחרים בארץ- ישראל . ארכיאולוגים רבים החוקרים את התקופה הביזנטית בארץ-ישראל רואים בה את תקופת השיא היישובי והדמוגרפי בארץ-ישראל בעת העתיקה . רק לאחר מגפת הדֶבֶר שהתרחשה באזורנו באמצע המאה השישית החלה נסיגה יישובית ניכרת . 5 2 שם, עמ' 18 . 3 A . H . M . Jones, The Later Roman Empire, II, Oxford 1973, pp . 824 – 846 ; S . A . Kingsley, Shipwreck Archaeology of the Holy Land, London 2004, pp . 117 – 118 ; S . A . Kingsley & M . Decker, ‘New Rome, New Theories on Inter - Regional Exchange . An Introduction to the East Mediterranean Economy in Late Antiquity’, eidem ( eds . ) , Economy and Exchange in the East Mediterranean during Late Antiquity, Oxford 2001, pp . 1 – 27 Y . Dagan, The Ramat Bet Shemesh Regional Project : Landscapes of Settlement from 4 the Paleolithic to the Ottoman Period ( IAA Reports, 47 ) , Jerusalem 2011, pp . 274 – 276 C . Dauphin, La Palestine Byzantine : Peuplement et Populations, I – III ( BAR5 International Series, 726 ) , Oxford 1998, pp . 514 – 516
|
|