הקדמה למהדורה העברית

עמוד:13

היומה למהוורה ההמרית | 13 כנסת בשבת, אבל גם שולח הודעות ווטצאפ בשבת . למה ? מפני שאבא שלו לא היה מעשן בשבת, אבל היה יורד לחצר לשמוע "שירים ושערים" בטרנזיסטור של השכן . המסורת, להבדיל מהדת, מקשיבה לעבר אבל לא מקבלת ממנו פקודות . היא חיה בתוך עולם כללים מסוים, אבל מאפשרת לנו להמשיך לעצב באופן חי את זהותנו לתוכו . אל שתי אזהרותיו המפורשות של סקרוטון ( לא נכנסתי לאזהרתו מפני האבסולוטיזם של המלחמה מפני שהיא מובנת מאליה ) , ראוי להוסיף עוד אחת המשתמעת מתוך התיאור שלו : עלינו להישמר מכל משמר מפני הנטיה לחלק את המציאות ל"אלה שאתנו" מול "אלה שנגדנו" . זוהי פוליטיקה גרועה וקיום אנושי גרוע . העולם הדיגיטלי החדש והקדחתני — שבו לכל קבוצה יש את קובצי העובדות שלה, כלי התקשורת שלה, הנראטיב המוחלט שלה, תפישת החוק הנוחה לה — הפך לאיום ישיר על הרעיון של זהות אזרחית משותפת . זהו אבסולוטיזם מסוג חדש שבו אנחנו לא נאבקים באחר או מתנגחים בו ( ומתוך כך מאפשרים לו לתרום לעיצובנו ) , אלא פשוט מסרבים להכיר בקיום קולו הייחודי . אני רוצה לפיכך לסיים במקום שבו התחלתי : במה שמשותף לנו . בביקור שערכתי בבית הספר בויאר בירושלים שאלתי את התלמידים מי מהם ימני ? כמעט חצי מהם הרימו את ידם . מי מגדיר את עצמו כאיש מרכז ? המשכתי לשאול . כשליש מהתלמידים הרימו את ידם . מי שמאלני ? ארבעת השמאלנים האחרונים בירושלים הרימו יד . עכשיו, אמרתי להם, תסבירו לי מה בדיוק זה אומר . מה פירוש להיות ימני, מרכזי או שמאלני ? אבל יש לי תנאי אחד : אל תגידו לי נגד מה אתם . תגדירו את עצמכם רק לפי השאלה בעד מה אתם . שתיקה השתררה . "אני", אמר לבסוף אחד התלמידים הימניים, "בעד מדינה יהודית" . "ברור", אמר הילד מהמרכז . "אין לי בעיה עם זה", אמר השמאלני, "אבל אני בעד זכויות למיעוטים" .

הוצאת סלע מאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר