|
|
עמוד:10
10 | כפות רגלי האל ארבע עונות, וביום שעמדנו מול בקעת הירדן נמצאנו עדיין באמצע החפירה . שלוש עונות אחרי תחילתה, בהבזק שלא יישכח, הובן 2 התובנה שהאתר הוא מזבח עולה מראשית ההתנחלות הישראלית . הזו שינתה הרבה . היא הציבה את התגלית, ואותי עצמי, במרכז תשומת-הלב הציבורית והאקדמית . אם אומנם עמד מזבח עולה בהר עיבל, שזמנו ראשית המאה השתים-עשרה לפני הספירה ( התאריך המקובל להתנחלות הישראלית ) , כי אז נמצא סוף-סוף בסיס מוצק לדרמה מרכזית של ראשית העם : בניית המזבח וטקס הייסוד של האומה ( דברים כ"ז, א - ט ; יהושע ח', ל - לה ) . התגלית גם קנתה לי אויבים ומתנגדים רבים, הרבה מעבר למה ששיערתי אז . דורות של חוקרים בנו את מחקריהם על הנחת המוצא שהמקרא איננו ספר היסטוריה ; שחלק גדול ממנו, אם לא רובו, הוא מיתולוגיה מוסרית ודתית . לפרוץ לעולם כזה עם תגלית ארכאולוגית של אחד לאחד, שאינה מצריכה פרשנויות מחוכמות ושינויי תאריך — היה מעשה שקרוב לחילול הקודש . חלק ניכר ממדעי-הרוח באקדמיה בנוי על התפלפלות, יצירת תאוריות ותנועות סיבוביות של רעיונות . שלא כבמדעי הטבע אין כאן תשתית עובדתית מוצקה, ובהיעדרה צפות ועולות ההתחכמויות וההיפותזות . תגלית המזבח בעיבל הייתה, מבחינה זו, בבחינת "בל ייעשה" אקדמי . אך המזבח נותר במידה מסוימת בבדידותו, מעין ירייה באפלה . המשכנו ללכת ברגל, כל שנות השמונים והתשעים וכמעט בכל יום שישי, ולגלות עוד מקומות ויישובים, שחלקם היו מתחילת ההתנחלות הישראלית ( בז'רגון האקדמי — תקופת הברזל א' ) . אתרים כאלה נודעו 3 שבעים שנה קודם לכן, ולא הייתה כאן רבותא כבר מימי אוֹלבּרַייט, מיוחדת . היה צורך בתגלית חדשה שתסייע לתיאוריות שלנו . תאוריות אלו הציעו שהמקור של חלקים חשובים מסיפורי המקרא הוא אירועים שקרו בפועל, ושאפשר למצוא את עקבותיהם ולהתחקות אחריהם בעבודת שדה נכונה : באמצעות הגאוגרפיה והארכאולוגיה . זה היה הרגע שבו ניצבנו על הגבעה הקירחת וצפינו אל בקעת הירדן .
|
|