|
|
עמוד:8
8 | כפות רגלי האל התחלנו בעמק דותן שבצפון השומרון בסוף 1978 , ומאז הלכנו והלכנו בלי הפסקה כמעט . עברנו כמוכי ירח בשבילים צרים, בין זיתים עתיקים ולרגלי צוקים, מגלים עוד ועוד סלעים, מקומות, מראות נוף ואתרים חדשים . וכל אותה עת עמדה התחושה, ללא הסבר ברור, שאיש עוד לא ראה את הדברים הללו . נדמה היה שאנו האנשים הראשונים על הירח . בשבע שנות הסקר עד 1985 נבדק ברגל מרכז הקער של שכם, בין עמק יזרעאל שבצפון לשכם שבדרום : ארץ הרים וגבעות, יפה להפליא, עם מטעי זיתים ושקדים, גיאיות ופסגות, כפרים מלבינים ומגדלי מסגדים בולטים כאצבעות . לשנינו הייתה זו ארץ חלומות . כילדים בקיבוץ עין-שמר שבשרון ראינו מרחוק את ההרים הכחולים הללו והם נדמו בלתי מושגים . מאחוריהם ניצב ספר הספרים : השומרון נדמה לנו כארץ התנ"ך הבלתי ידועה והלא נחקרת, כמקום שמראות העולם הקדום ההוא, אנשיו וריחותיו, נשארו בו כמעט בלי שינוי בשלושת אלפי השנים האחרונות . בשבילי היה הסקר גם לתהליך של שיקום גופני ונפשי . בספרי הראשון, עם נולד, תיארתי את הרקע לתחילת הסקר הארכאולוגי, מפציעתי בתעלת סואץ במלחמת יום-הכיפורים ב- 1973 ועד סופו של תהליך השיקום . בכל שלושה-עשר החודשים שעשיתי בבית- החולים הדסה בירושלים, בין הניתוחים, הגיתי בשאלה מה אעשה עם עצמי בעתיד . כבר לא הייתי נער בן עשרים, בתחילת חייו, אלא איש משפחה עם עבר מגוון למדי . עסקתי בכלכלה ובחקלאות וריכזתי את המשק בקיבוץ ארבע שנים ארוכות . אחר כך נסעתי עם אשתי ושלושת ילדינו דאז לאפריקה השחורה, שם עשינו שלוש שנים בשליחות המדינה . התחלתי ללמוד ארכאולוגיה במחצית שנות השלושים שלי, בלי ידיעה מה יביא העתיד . הלימודים היו הימור, ירייה באפלה . אדם באמצע חייו שמתחיל מחדש . היה לי ברור שאני רוצה לחקור את העבר . כלכלה וכסף נראו חשובים אך שיעממו אותי . לחפור באדמה ולהוציא ממנה סיפורים נשמע הרבה יותר מלהיב . מתחילת נעוריי נמשכתי לכתיבה וקיוויתי שאזכה לחוויות חדשות גם בתחומה .
|
|