חלק ראשון

עמוד:14

בן הכט | 14 "אולי אציע לו את אוסף הבולים שלי," אומר גרינוולד . "אין הוא אדם העוסק באיסוף-בולים," אומרת רינה . הזקנקן מזדקר מרדנית . עורך דין, עורך דין — הבו לי עורך דין שאין פחד בליבו, ושברצון האל, אף הכסף אינו נחשב בעיניו . וכך, בבוקר צונן זה של דצמבר, פוסע מלכיאל גרינוולד אל תוך תולדות עם ישראל . "איזה גרינוולד ? איזו היסטוריה ? " אספר לכם את הסיפור בדרך שלי . אני כותב כאן את תולדותיהם של דברים, אך איני היסטוריון, אם אמנם היסטוריון הוא אדם גדוש עובדות כרימון ונעדר משוא פנים . עובדות לי לרוב, אך איני אובייקטיבי . אני אומר זאת במתכוון . אם ירגיז ספרי את מנוחת מי מקוראיי, ובפרט את מנוחתו של קורא יהודי, יוכל הוא לנחם את עצמו במחשבה : "כיצד ניתן להאמין לסופר המודה בעצמו כי אינו אובייקטיבי ? " הנה, רואים אתם עד כמה סנטימנטלי אני לגבי יהודים . דואג אני למצוא להם דבר נחמה, עוד בטרם קמתי להוקיע הרבה מן היקר לליבם . מלכיאל גרינוולד הוא אחד משלושת הגיבורים שאפאר בספרי כמיטב יכולתי . עוד גיבורים וגיבורות יופיעו במרוצת הסיפור ויאירו פניהם לקורא, אך שלושה אלה יהיו הדמויות המרכזיות בו . סיפורי דן בגילויים המדהימים של משפט קסטנר, אשר החניקו את ישראל בתחושת חרפה והתנערות מאשליה במשך ארבע שנים, החל בדצמבר ,1953 וטלטלו את ראש הממשלה משה שרת מתוך כיסאו המרופד בירושלים . העובדה שאדם כמלכיאל גרינוולד החל בהם היא מן המופלאים שבאירועים אלה . בישראל מצפה אתה לשמשון שיקום למוטט את עמודי מקדש השקר, אך לא לאספן בולים בא בימים ורפה שרירים . אדם פשוט, ירא שמים ועובד קשה הוא גרינוולד . אומנם, ידו בכול . אך זהו טרדן שפניו אינם מטילים מורא שררה . מטיף ביתי הוא, הגורם לבני משפחתו להיאנח : "מלכיאל, מלכיאל — כמה פעמים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא