|
|
עמוד:11
הקדמה למהדורה העברית | 11 שום אפשרות לרכזו בידיים בודדות . הפתרון שהציעו כלכלנים ואינטלקטואלים משמאל בדמות תכנון כלכלי מרכזי היה לפיכך מקסם שווא ; שכן שום מתכנן אינו יכול לאסוף, לרכז ולתת פשר לכמויות המידע – המשתנה תדיר – המפוזרות בחברה ובשווקיה . לגופי ממשל – חכמים ונבונים ככל שיהיו – פשוט אין האפשרות לדעת מהם הרצונות העכשוויים והעתידיים של המוני הצרכנים השונים ומהן הדרכים היעילות ביותר לספקם . האייק ביטא את התובנה הזו בצורה מופתית במאמר שהוא אולי החשוב ביותר פרי עטו, אשר זכה עד כה ביותר מ- 17 אלף ציטוטים אקדמיים : "השימוש בידע בחברה" . אם כן, תכנון כלכלי מרכזי לא רק שלא היה בגדר מזור לבעיותיו של הקפיטליזם ; למעשה הוא הבטיח נחשלות כלכלית ואף שעבוד . ואכן, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה פרסם האייק את הדרך לשעבוד , ובו קריאת אזהרה למערב מפני הליכה בדרך של תכנון כלכלי ריכוזי וסוציאליזם . זאת ועוד, המלחמה כביכול הוכיחה שניהול מדינתי של המשק הוא אפשרי ומיטיב, וההשתלטות הגוברת של המדינה על הכלכלה במהלך שנות המלחמה החלה להיתפס בציבור לא רק כהכרח מגונה אלא כדפוס פעולה רצוי, שיהיה צורך להרחיבו עם תום המלחמה . נוכח מצב זה, פרסום הספר דרש תעוזה אינטלקטואלית גדולה . האייק היה מהבודדים להתייצב נגד הלכי רוח אלה כאשר טען כי תכנון כלכלי מרכזי, גם אם ינוהל על ידי אנשים חכמים להפליא וטובי לב באופן חריג, יוליך לקריסתה של החברה החופשית ולהחרבת כלכלתה . ואולם על אף הפופולריות הרבה של הספר, מעמדו האקדמי של האייק בבריטניה – שבה שרר קונצנזוס דו-מפלגתי בדבר חשיבותה של מדינת רווחה נדיבה – ספג מכה קשה . בשנות החמישים קיבל האייק משרת הוראה באוניברסיטת שיקגו, אם כי לא במחלקה לכלכלה . למעשה, משנות הארבעים ואילך הסיט האייק את תשומת ליבו מן השדה הכלכלי לעבר תחומים משיקים כגון תורת המדינה, משפט וחקר האבולוציה . בשיקגו
|
|