|
|
עמוד:12
12 מרקס ועתיד הסוציאליזם לא רק קריסת הקומוניזם הסטליניסטי אלא אף נסיגת מדינת הרווחה בשני העשורים האחרונים של המאה ה- 20 ובשנותיה הראשונות של המאה ה- ,21 לצד התמורות העמוקות המתחוללות בתנועה הקיבוצית הישראלית מזה כחמש עשרה שנים, מעלות על סדר היום הציבורי את שאלת עתידו של הסוציאליזם . מדינת הרווחה, המתאפיינת בשילובם של יסודות סוציאליסטיים במשק ובחברה הקפיטליסטיים, והקיבוץ אינם דומים כלל לסוציאליזם הסובייטי . בעוד שהאחרון התגלה, משלב מסוים ואילך, כחסר יכולת להגדיל באופן ניכר את העושר החומרי, וכמעט מראשיתו התגבש כשיטה המצמצמת צמצום ניכר את החירות האנושית, משמע את יכולתו של כל יחיד לעצב את עצמו, קרי את פעילותו ויחסיו החברתיים, בתחומים מגוונים — הפוליטי, הכלכלי, המשפטי, המדעי והתרבותי — באופן רצוני ) שאינו שרירותי ואין בו שלילת יכולת זו מאחרים ( , הרי הראשונים התגלו דווקא, על אף קשיים פנימיים מרובים, כבעלי יכולת להגדיל את העושר החומרי והרוחני ואת החירות האנושית . מדינת הרווחה שהתפתחותה החלה כבר במחצית השנייה של המאה ה- ,19 אך התבססותה העיקרית התרחשה לאחר מלחמת העולם השנייה, הפכה לבסיסה של צמיחה כלכלית בת שלושה עשורים, ועד היום, בעיצומן של התקפות תיאורטיות ומעשיות עליה, רבים הטוענים ליתרונותיה הכלכליים לעומת תורות חברתיות וכלכליות יריבות . הקיבוץ אף הוא הוכיח חיוניות כלכלית רבה, וי�דָע, על אף שבאיחור מסוים, לפתוח שערים רחבים להתפתחות רוחנית, תרבותית ומדעית של חבריו . על אף הישגים אלה של מדינת הרווחה והקיבוץ קמו להם אויבים גדולים, מבית ומחוץ, והמחקר המדעי ראוי שיציע הסבר לצמיחתה של איבה זו וליכולתה לכבוש את תודעתם של ציבורי אדם גדולים, בראש וראשונה את זו של קורבנותיה . מרקס נמנה עם מניחי יסודותיה של מדינת הרווחה, וכל דיון בתורתו, כמו גם במדינת הרווחה בכללה, צריך לבחון את מקומה של מדינת הרווחה ותפקידה בהתפתחות הסוציאליסטית . ייאמר מיד שמדינת הרווחה נתפסת בהגות הסוציאליסטית כשלב ביניים בהתפתחותו של הסוציאליזם, דהיינו כיצירת התנאים המוקדמים למימושו הסוציאליסטי של האדם . הקיבוץ, לעומת זאת, ראוי לראותו כניסיון למימוש מידי של הסוציאליזם בחזקתו הגבוהה, כלומר כניסיון ליצור כאן ועכשיו אדם חדש . תורת מרקס מסייעת לנו להבין גם צורת חיים זו . ואולם בטרם נאמר דברים אחדים על מדינת הרווחה והקיבוץ, על יסודותיהם והמגמות העוינות אותם, וכן על "אלטרנטיבות" לצדק חברתי, כמו הרב-תרבותיות והקהילתיות, ראוי לעמוד על יסודות אחדים של תורת מרקס . תורת מרקס והקשריה : תודעה והיסטוריה נקודת המוצא של מרקס היא התודעה . זו תכונתו המובהקת ביותר של האדם, שהנה מקור מאפייניו האחרים, היוצרים, יחד עם התודעה, הבדל מהותי בינו לבין בעלי החיים .
|
|