|
|
עמוד:12
12 אלון מרק המדעי . על זה אמר פילוסוף הזן אלן וואטס ( 1973 - 1915 Watts, ) : "The objective world is objectionable" . העולם האובייקטיבי אכן מעורר התנגדות, או שמא נאמר שאובייקטיפיקציה היא עצמה התנגדות . התנגדות למה ? להתהוות הגומלין האינסופית שבה לא ניתן למצוא סיבה ראשונית לשום דבר ובוודאי שלא להומור . למה זה מצחיק ? ככה ! בניגוד למה שסיפרו לנו, "ככה" זו כן תשובה . "בסדר", יאמר הקורא הסקרן, "אני מניח מיד בחזרה את הספר הארור שלך על המדף בחנות הספרים ותשכח מזה שבכלל חשבתי לקרוא אותו" . רק רגע ! הרשה לי להסביר את עצמי : היה היה לפני שנים רבות אלון מרק אחד שהשתעמם מאוד מהחיים ואז מצא ספר עם סיפורי זן . הוא לא הבין דבר וחצי דבר מסיפורים משונים אלו, אבל משהו בהם סִקרן אותו . אחרי שנים רבות של לימוד, מחקר וגם אימון במדיטציה הוא הצליח לראות איך חושבים מורי הזן : הפתלתלות, האירוניה, הגיחוך, דברי השטות, החופש מהתורה שהם עצמם מלמדים . או אז, אחרי שהחליט לדבר על עצמו בגוף שלישי, ביקש להעביר לעולם את שלמד, תוך הדגשת שני עניינים חשובים : 1 . ההקשר הבודהיסטי, ובעיקר הדגש בשחרור הרוחני, חשוב מאוד להבנת ההומור של סיפורי הזן . 2 . הזן עושה את הדבר המדהים הזה : הוא צוחק על הבודהא . כן - הבודהא, אותו איש שייסד, לפחות מבחינה מיתולוגית, את המסורת שלה שייכים סיפורי הזן . כיצד זה ייתכן ? טוב, אני לא יכול לחשוף הכול בהקדמה . קנה את הספר ואז נראה . אני רק אומר שאי-הדוגמטיות הזו הדהימה אותי אז כפי שהיא מדהימה אותי עתה . היא כל כך רעננה, כל כך לוקחת את עצמה בקלות, שהיא יכולה לטעמי לפתור בעיות רבות - בין דתות ובתוכן . "אתה חילוני או דתי ? " מורה הזן לא יענה, רק יפרוץ בצחוק גדול או ישאל בלגלוג אוהד באיזה מקדש מתפללת השמש . ניסיתי לתת הסברים מלומדים שיהוו המשך אורגני, בעל ערך
|
|