|
|
עמוד:13
13 לוחמה אורבנית בעידן הפוסטמודרני לבנון השנייה - קרב בינת ג'בייל ( ישראל ) ; הלחימה בפלוג'ה ( צבא 6 ארה"ב בעיראק ) . הקריטריונים לניתוח הקרבות הינם : ( 1 ) סביבת הפעולה האורבנית, קריטריון הדן במאפייני הלחימה והתפתחותה, ומברר מדוע פעלו הכוחות המערביים כפי שפעלו בראי החשיבה הצבאית הקלסית ( תמרון, כיבוש, הכרעה וניצחון ) ותחת הפרדיגמה הפוסט- 7 ) , שליטה מהאוויר, לוחמת מודרנית ( אש מנגד, שימוש בחמ"ם מידע ; ( 2 ) דפוסי ההתנהגות והלחימה בשטח האורבני, קריטריון הבוחן את הגישה הפוסט-הרואית בהיבטים של מניעת נפגעים לשני הצדדים וצמצום הנזק האגבי מול הגישה ההרואית, שבה הדבקות במשימה, הנכונות להיהרג והחתירה לניצחון הם ערכים עליונים ; ( 3 ) תכנון מול ביצוע, קריטריון הבוחן את היעילות המבצעית של הכוחות המערביים במבחן התוצאה, כלומר, אם יש מתאם בין נקיטה באחת מהגישות ( הפוסט-הרואית או ההרואית ) לבין היעילות המבצעית . לחימה במרחב אורבני לחימה במרחב אורבני הינה תחום ידע ענף בתורת הלחימה . לאורך השנים, על רקע ההכרה במורכבות הלחימה באזורים אורבניים, כפי שהיה במלחמת העולם השנייה, בווייטנאם ובמקומות אחרים בעולם, התפתחו תיאוריות ודוקטרינות לחימה שהתאימו לנסיבות 8 ששלטה בכיפה . של אותה עת ולפרדיגמה הקלאוזוביצית דוקטרינות צבאיות מערביות המתייחסות ללחימה בשטח בנוי התבססו בעיקר על הניסיון שנרכש במלחמת העולם השנייה . מרחב הלחימה האורבני נתפס כמלא מכשולים, מרחב שבו התמרון קשה ומוגבל ולכן נדרשת הכרעה בכוח אש כבד . הדוקטרינה האמריקנית למבצעים צבאיים בשטח עירוני ( [ Military Operations on Urbanized Terrain ] MOUT ) מתארת כיצד
|
|