|
|
עמוד:14
וידויי אוגוסטינוס הקדוש 14 'ואתה קראת אלי ממרחקים' : נטישת האקדמיה, חוויה מיסטית וחזרה בתשובה אוגוסטינוס השאפתן החליט להימלט לתחומה של איטליה הצפונית . בעיר מילאן קיבל אוגוסטינוס משרה של פרופסור לרטוריקה והסתובב בחברתם של הבישוף המשכיל מבריסיוס והאינטלקטואל הנוצרי סימפליקיאנוס . מפגשים אלה משכו אותו להתנסות במדיטציה עם חבורת האפלטונים המקומית, על פי השיטה הניאו-אפלטונית . חוויה זו דחפה את אוגוסטינוס מהתפיסה הדואליסטית אל עבר העמדה הניאו-אפלטונית . עולם המחשבה הניאו-אפלטוני קירב אותו אל הנצרות של פאולוס, תהליך שהוא מתאר כבעל אפקט מרפא . לדבריו, חוויה זו מצד אחד שחררה אותו לחלוטין מן הרעיונות המניכאיים, ומצד שני החריפה את המאבק הפנימי בין הפילוסופיה 13 ליצריו : ״עוד קשור הייתי בכבלי תאות המין״ . התחדשות רוחנית משמעותית התרחשה בעקבות סדרה של היתקלויות באנשים, שמאחוריה עמדה כביכול תכנית נסתרת של האל . כך למשל פגישתו עם הקבצן השיכור, שדרכה אוגוסטינוס הגיע להארה כי נדרשת ממנו הכרעה סופית לגבי אמונתו . דרך הפרישה מהעולם נראית בעיניו נכונה, אך הבעיה הלכה והתגברה אל מול הצורך לוותר על ההנאה המינית, וכדבריו : ״אלהי ! 14 תן לי נקיון ותומת לב — אבל אל נא תעשה זאת מיד״ . לאחר זמן רב שאוגוסטינוס דחה את הקץ, החלטתו נעשתה דחופה יותר, עד שנפתח בפניו השלב האחרון — חזרתו בתשובה מלאה . ברגע אופייני של מה שמכנה חוקר הדת ויליאם ג'יימס ( 1842 – 1910 ) ״האני החלוק ותהליך איחודו״, מתרחשת הדרמה הדתית . לדעת ג'יימס, ישנו שלב בחוויה הדתית ובו המאמין עובר ממצב נפשי של ״אני חלוק״ אל עבר ״יישוב הסתירות שבאני הפנימי והשלטת אחדות״ . לדידו של ג'יימס, המקרה של אוגוסטינוס הוא אות ומופת לחוויה מעין זו : הבה ואביא כאן כמה קטעים מתיאורי מקרים טיפוסיים של אישיות חלוקה ושהמילאנכוליה בהם הופיעה בצורה של הרשעה עצמית והכרת חטא . מקרה למופת הוא זה של 13 לבר-טוב, וידויי אוגוסטינוס ( לעיל הערה 7 ) , עמ' 102 ; צ'דוויק, אוגוסטינוס ( לעיל הערה 9 ) , עמ׳ 28 14 לבר-טוב, וידויי אוגוסטינוס ( לעיל הערה 7 ) , עמ' 110
|
|