|
|
עמוד:10
וידויי אוגוסטינוס הקדוש 10 מדעי הדתות, ועם הזמן הלכו וגברו עניינו ומשיכתו לספרות נוצרית . תקופה משמעותית של לימודים וקשרים חברתיים עם לא-יהודים, הובילו את הסטודנט הסקרן בשלהי שנת 1895 להחלטה גורלית : להמיר את דתו 5 לבר-טוב סיפר כי הקריאה בבשורה על פי יוחנן הותירה בו רושם לנצרות . 6 כאן לא עז, ונראה היה בעיניו שהטקסט בעל מאפיינים חסידיים נסתרים . המקום להרחיב בהגותו הדתית, אך חשוב לציין כי לבר-טוב מעולם לא נפרד מזהותו היהודית וסירב בתוקף להשתמש בסמנטיקה המתארת את השינוי בחייו כ״המרה״ לדת חדשה . למרות ניסיונו לשלב בין שתי הדתות, הוחרם לבר-טוב במהרה בידי בני משפחתו וקהילתו . בלית ברירה היגר לעיר לונדון, שבשנים אלה שימשה אבן שואבת למומרים שונים מרחבי אירופה . מתחילת המאה ועד מותו בשנת ,1954 עבר לבר-טוב בין ארגוני מסיון ומכוני מחקר שונים, פרסם ספרים, מאמרים מחקריים ופופולאריים בעברית, גרמנית ואנגלית . בעזרת למדנותו הענפה ניסה להוכיח ליהודים ולנוצרים בני תקופתו כי התנועה החסידית היא למעשה תנועה דתית-מיסטית המכילה ומשמרת את הרוח של הנצרות הקדומה, ובכך השתדל כל חייו לגשר על התהום בין שתי הדתות . התרגום שלפנינו הוא אחד מניסיונותיו הבולטים ללכת בדרך זו . מבוא התרגום העברי שלפנינו מבקש שנקרא את האוטוביוגרפיה של אורליוס אוגוסטינוס ( 354 לספירה ) כיומן אישי מן העת העתיקה, יומן המספר דווקא את סיפורו של האדם המודרני בפתח המאה העשרים . פאול פיליפ לבר-טוב בחר לתרגם את הווידויים כיצירה ברוח תקופתו, תקופת עליית קרנה של ה״ניאו-רומנטיקה״ ותנועת ״מבקשי-האלהים״, שעליהן נרחיב בהמשך . במבוא 5 2013, D . Hollenberg, A Poet’s Revolution : The Life of Denice Levertov , California p . 15 6 הבשורה על פי יוחנן מכילה מוטיבים בולטים של 'אור', 'אהבה', 'לוגוס', 'שגב', 'תפארת' ועוד . השפה בבשורה יכולה להתפרש גם כ״מיסטית״ ומכאן הפרשנות של לבר-טוב את הספר כ״חסידי״ . בשנת 1918 פרסם לבר-טוב מחקר השוואתי בשפה הגרמנית בין הרעיונות הדתיים בברית החדשה ובין תורת החסידות . ראו : פ׳ לבר-טוב, תורת החסידות ( תרגום : ר׳ דרנזין ) , ירושלים תשע״ח ( להלן : לבר-טוב, תורת החסידות ) . להרחבה על השפעות תורות חב״ד על הגותו של לבר-טוב ראו : וולפסון, 'פאול פיליפ לבר-טוב' ( לעיל הערה 1 ) , במיוחד מעמ׳ 307
|
|