|
|
עמוד:11
מבוא 11 דלמדיגו מקנדיאה, ומעלה את האפשרות שהבחנה שהודגשה בידי אבות החסידות, הנוגעת לראשית ההתהוות, התגלגלה מהדיון שניהל הוא או תלמידו בעניין . סוגיית הצדיק לבשה פנים מעשיות באירועים אחדים, כשאחד המרכזיים שבהם הוא ההתמודדות על הנהגת חסידיו של ר' שניאור זלמן מלאדי ( רש"ז ) . ר' דובער שניאורסון, בנו, התמודד על ההנהגה מול ר' אהרן מסטרושלה, וזכה להיחשב כממשיכו של אביו . הפרק השלישי דן בעקבות המחלוקת בתפיסה המשיחית של הדור הראשון והשני של חב"ד . הזיקה של תורת הצדיק למשיחיות העסיקה את ההיסטוריונים ואת חוקרי ההגות החסידית, ואני מבקש לטעון בזכות הזיקה זו . אני טוען, שגם בסוגייה שלא הייתה מרכזית בתקופת העיצוב של חסידות חב"ד ניכרים בבירור רמזי המאבק על השליטה עליה . ר' דובער שניאורסון התאמץ להציג נופך פוליטי ומנהיגותי לתפיסות המשיחיות שספג מאביו בעוד שר' אהרן לא שקד על כך . הסוגייה המשיחית הצריכה דיון קפדני במערכת הספירות התחתונות, ומבחינות רבות הוא מנוגד למעוף המאפיין את דיוני רש"ז ואת חב"ד בכלל . אולם ר' דובער נשא בעול הדיון הזה ככל הנראה במגמה לבסס את מנהיגותו . בפרק השני של חיבור זה מוצגים דגמים משיחיים המעוגנים בתיאוסופיה הקבלית ובפרשנות החב"דית המיוחדת לה . תפיסת הצדיק בחסידות בכלל ובחסידות חב"ד בפרט הייתה בעלת השפעה מהותית על דברי ימי התנועה . לפיכך לא ייתכן שהעוצמה שההגות החסידית העניקה לצדיק לא תהיה לה השפעה על הדורות הבאים ועל סביבות ההגות . חוג הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( ראי"ה ) הציג הגות סוחפת, שטענה כי עידן ההתעוררות הלאומית היהודית מבטא לא רק את רעיון הגאולה המקראי אלא גם את ספיגת הדעות שהועלו בספרות הפילוסופית, ומיקומן בפסיפס קונסטרוקטיבי . הפרק הרביעי עוסק ברישומה של דמות הצדיק על הגות הראי"ה . כמי שמתאפיין בהגות סופגת הפנים הראי"ה לא רק את הרעיונות שהועלו בחסידות אלא במקרים רבים גם את הטרמינולוגיה שלה . ההשפעה החסידית על כתביו לא הייתה יתרה על השפעת קבלת ליטא, למשל, אולם אותותיה ניכרו בבירור בדמות האדם השלם . שני הפרקים האחרונים מתמקדים בסוגיית ראשית ההתהוות בחסידות חב"ד, ובוחנים את השפעתה הן על הדמות הרבנית, המיוצגת פעם
|
|