|
|
עמוד:9
מבוא 9 שמעל העיגולים בנוסף לקו היוצא מהעיגול, הערך של בעלי תשובה ועוד ) . ההגות החסידית מצאה את החריגות הללו זעיר שם זעיר שם בכתבי האר"י ותלמידיו, ולעיתים אף בקבלה שקדמה לו . אולם בעוד שאלה עמדו במובלע על החריגות מהסדר או רמזו לה, החסידות הציבה את שבירת הסדר בגלוי ובמוצהר . צא וראה : המטרה של ההגות הקבלית היא המיפוי . הקבלה ביקשה להציג את מבנה האלוהות כגוף של ידע, ועל כן גם כמושא של סדר וחוקיות . לעומת זאת ההגות החסידית ביקשה להציב תפיסה נגדית, שבה דווקא החריגות הן המרכז והמוקד של הדיון . דברים אלה אמורים הן בזרמי החסידות בכלל הן בחסידות חב"ד בפרט . לפיכך החסידות העניקה לאדם הפשוט לגיטימציה, הפנתה אליו את תשומת הלב, וייחסה לו משקל מכריע בתיקון האלוהות . מצד שני עיצבה ההגות החסידית את דמותו של הצדיק, והעניקה לו סגולות וכוחות יוצאים מגדר הטבע . ההגות התיישרה עם הסיפור החסידי ועם ספרות השבחים, והפכה את הצדיק למחולל וליוצר . ההסברה החסידית הציגה את הצדיק כמנחה וכמדריך של האדם הפשוט, ואלה היו גם ככל 1 אולם ברור שהדבקות בצדיק הנראה תכונותיו הממשיות של הבעש"ט . הופכת אותו ליותר מאשר מתווך פדגוגי בין אדם לאלוהיו כפי שֶׁשָּׂמוּ 2 הצדיק והאלוהות מתלכדים במובנים רבים, לבם המתנגדים לחסידות . ולפחות הצדיק הוא בגדר “צינור", שדרכו זורמות ההשפעות האלוהיות 3 השאלה המתעוררת היא, מהיכן שאבה ההגותלבני האדם ולעולם הארצי . החסידית את היחס הדו ערכי המתואר ? ואכן הפרק הראשון מעגן את המתח שבין היעדר תיווך בין אדם לאלוהיו לבין תיווך כזה בדמות השלמים בהשפעתו של מהר"ל מפראג . ההשפעה של מהר"ל על החסידות ניכרת במיוחד בתפיסת הפופולריזציה של התורה . מהר"ל ביטא את מגמת הרפורמציה שהנגישה את השלמות הדתית העליונה לכל אדם ובכל שפה . החסידות שאבה לא מעט עוז 1 ראו למשל ע' אטקס, “הצדיק : זיקת הגומלין בין דפוס חברתי למשנה רעיונית", בתוך ע' אטקס, ד' אסף, י' ברטל וא' ריינר ( עורכים ) , במעגלי חסידים : קובץ מחקרים מוקדש לזכרו של מרדכי וילנסקי, ירושלים תש"ס, עמ' 289 . 2 ראו א' רובינשטיין ( מהדיר ) , יוסף פרל : על מהות כת החסידים, ירושלים תשל"ז, עמ' 33 . 3 יוסף דן טען, כי קביעה זו מקשה על חוקרי החסידות . ראו דן, “כפל הפנים של המשיחיות בחסידות", במעגלי חסידים, עמ' 305 - 306 .
|
|