|
|
עמוד:14
אַלְגַּדֵּס 14 הנושא הנדון כאן מלבד המידענים . גישתי בעבודתי היא יצירתו של 3 מקור שלא היה בנמצא . יתר על כן, אפרים היה חדור תודעת שליחות, שנבעה מהיותו בן להורים מן הדור האחרון לחיים יהודיים בתימן והדור הראשון לחיים חדשים בארץ . הוא סבר שעיקר המאמץ בחקר ההיסטוריה של יהודי תימן צריך להיות מושקע בהצלת חומרים, ולא רק חומרים בדפוס ובכתבי-יד אלא יותר מזה — עדויות שבעל-פה . אין תחום בחייהם של יהודי תימן שאפרים לא היה סקרן להכירו ולתעדו . עבודתו בפונותיקה הלאומית הוקדשה בראש ובראשונה לתיעוד מסורות הפיוט שהילכו בתימן . בשימורן מילא תפקיד כפול — הן של מאסף, מקליט, מתאר, רושם ומקטלג הן של מסרן, שסיפק בעצמו מידע על המסורות האלה כמעט מכלי ראשון . הוא אף שימר בקולו הערב עשרות פיוטים, ורבים מהם מוגשים להאזנה באתר 'הזמנה לפיוט' ( www . piyut . org . il ) . כל זאת עשה בעבודתו בפונותיקה הלאומית . במשך קרוב לארבעה עשורים שבהם היינו קשורים בקשרי חברות הראה לי אפרים עשרות קבצים של חומרים שאסף בעמל רב : מילונים למונחים בתחומים שונים ( מידות ומשקלות, כלי עבודה, מקצועות שבהם עסקו יהודי תימן ) , קובצי מנהגים, נוסח חוגרי 4 ועוד כהנה וכהנה . ואולם בימי חייו, שנגדעו בעיצומם, הספיקשל הגדה של פסח לפרסם רק שני חיבורים, שהם אפס קצהו של השפע העצום שאסף וליקט ביגיעה רבה : האחד הוא מהדורה מוערת של 'מעיל קטֹן : פירוש לספר מעיל שמואל לרבי שמואל דוד אוטולינגי' מאת מרי יחיא צאלח, שראתה אור בשנת תשנ"ב ( 1992 ) , והאחר — 'תימנה : מבוא לארץ אלחוּגַרִיַּה' למרי יוסף רצ'א, שפורסם שלוש שנים אחר כך, בשנת תשנ"ה ( 1995 ) . 'תימנה' הוא מקור היסטורי שיילד אפרים מפי אחד המסרנים שלו, מרי יוסף רצ'א, וכך יצר את מה ששאף לו כל ימיו — מקור היסטורי העומד לרשות החוקרים . חיבור אחר במתכונתו של הספר 'תימנה' הוא ספרו הנזכר 'אלגדס : מחוז, כפר, משפחה ואיש בתימן' . שני החיבורים הללו, 'תימנה' ו'אלגדס', הם דוגמאות מובהקות להיסטוריה שבעל-פה, שזכות גדולה עמדה לאפרים בהעלאתה על הכתב . כך הוא ראה את הזיקה בין שני חיבורים אלה : במובן מסוים ספרי זה [ 'אלגדס' ] המשכו של ספרי 'תימנה — מבוא לארץ אלחוּגַרִיַּה' והמשכה של מגמת איסוף מקורות שבעל פה בהתאם 3 ראו לקמן עמ' 16 . 4 כּורסאת בבהילו — בני אפרים , היא 'אגדתא דפסחא' על פי מנהג החוגריה דרום תימן, כינס, ניקד וההדיר מהדורה קמא אפרים יעקב בן מנחם דאוד יעקב נגאר וסעידה בת משה אלכהן, נהריה, ירושלים, וושינגטון די סי תשע"ז .
|
|