|
|
עמוד:14
14 ׀ ליאה גארט מסביר שהוא בסך הכול קצין זוטר שאינו שותף לשום פרט מתוכניות הפלישה . רומל מהנהן . "כמובן, מה שאתה לא מבין הוא שהטרגדיה הגדולה ביותר היום היא שאתם, הבריטים, ואנחנו הגרמנים, לא נלחמים שכם אל שכם נגד האויב האמיתי, רוסיה . " ליין יודע שמוטב שישתוק, אבל הוא אינו מצליח להתאפק ואומר, "אדוני, איך הבריטים והגרמנים יכולים להילחם שכם אל שכם אחרי כל מה שאנחנו יודעים שהנאצים עושים ליהודים ? שום אנגלי לא יסבול דבר שכזה . " "טוב, זה טיעון פוליטי, ובתור חייל אתה לא אמור להתעניין בעניינים פוליטיים," עונה רומל קצרות . "אני מצטער, אדוני, אבל לנו האנגלים זה חשוב מאוד," עונה הפליט היהודי מבודפשט . השיחה גוועת . דלת צדדית נפתחת, וקצין מלווה את ליין אל 4 הוא מחוץ לחדר . ליין תוהה מה קפטן וולדרידג' יאמר בחקירתו . זועם על עצמו ויודע שהיה עליו לדבוק בשם, בדרגה ובמספר האישי, אבל הוא לא ציפה לראות את פֶלדמרשל רומל עצמו . ליין מקבל מעט אוכל ובהמשך אותו יום מועבר לידי הוורמאכט, 5 ולא — כך הוא שמח לגלות — לידי הגסטפו או האס-אס . הוא נלקח למחנה של שבויי מלחמה, ושם מופקד בין שאר השבויים . סיפור הכיסוי שלו כוולשי אינו שורד במחנה אפילו יום אחד, והשבויים האנגלים מניחים שהוא מלשין . הוא מוצא את הקצין הבכיר של בעלות הברית במקום ומסביר לו שהוא אינו ג'ורג' ליין . "אז לעזאזל, מי אתה ? " שואל הבכיר . "אני חבר בפלגה X . " "ומהי בשם אלוהים הפלגה הזאת ? " "אדוני, מוטב שתשב," אומר ליין, "ואז אסביר הכול . "
|
|