|
|
עמוד:13
| 13 heרLeה הרtaהtu הtaדה The Lean Startup את היזמים הישראלים למרכז הבמה העולמית, אבל היה לה חיסרון משמעותי אחד : היא מנעה מהסטארטאפים הקטנים להפוך לעסקים גדולים ולחברות בפני עצמן . השנים האחרונות מסמנות מפנה באופי היזמים הישראלים . את שאיפת האקזיט המהיר החליפה שאיפת הצמיחה ארוכת השנים שבסופה הנפקה . סטרטאפים, שבעבר היו נמכרים בשלבים מוקדמים לחברות גדולות, הופכים בעצמם ל'חדי קרן' . בתהליך המבורך הזה, שבו מתמלאת הארץ בחברות מתחומי הטכנולוגיה, סייבר, פינטק, פודטק, SaaS ובתחומים רבים נוספים, מגלים היזמות והיזמים הישראליים ( שהופכים למנהלים ) את חשיבות הקשר עם הלקוחות ואת הצורך החיוני להגיע אליהם — גם אם הם רחוקים . הם למדו שאין תחליף לתגובה הביקורתית של אדם אמיתי שחווה בפעם הראשונה את השימוש במוצר שלהם — ושגם אם היא לא תמיד נעימה לאוזן, היא זו שמאפשרת למוצר להיות מה שלקוחות באמת צריכים ורוצים . השאלה אם גיל ההתבגרות של ההייטק הישראלי יסתיים בהקמת אקוסיסטם בוגר, ששולח שורשים עמוקים בחברה המקומית ומצליח להשפיע על לקוחות בכל העולם, תלוי בכך שיזמי העתיד הישראליים ירצו להקים חברות גדולות, מבוססות ובעלות אורך נשימה של שנים ארוכות . זה עצמו תלויה באיכות הקשר שלהם עם הלקוחות והמשתמשים הרבים שהם עתידים לצבור לאורך הדרך, ביכולת שלהם למצוא את הגשרים האיכותיים אליהם ולייצר שיתופי פעולה בשוק גלובלי ודינמי . את התשובות לשאלות האלו יכולים מעכשיו יזמים ישראליים — אלו שרק חולמים על החברה שיקימו, שעשו את הצעדים הראשונים או שכבר עמוק בתוך עולם ההייטק — למצוא במהדורה העברית החדשה של "הסטארטאפ הרזה" . אבל האמת היא שהספר הזה לא פונה רק להייטקיסטים . הרעיונות האלמותיים שנמצאים בו נכונים באותה מידה גם לבעלים של בית הקפה השכונתי שרוצה להגדיל את קהל הלקוחות שלו, למנהלת האגף במשרד הממשלתי ששואפת לטייב את הקשר שלה לאזרחים
|
|