|
|
עמוד:12
12 הקדמה מהי הפרדיגמה שאת מציעה ? הייתי משותקת ולא הגבתי . ניסיון העבר של בוז כלפי ובורות ביחס לדעותיי השתיק אותי שוב . אחרי זמן מה, כשהלכתי ברחובות תל אביב עם חברתי, מלומדת ומשכילה, היא אתגרה אותי : אז מה הפרדיגמה שאת מציעה ? תוך כמה דקות הצגתי את עמדתי בצורה ברורה ומשכנעת . היא הקשיבה בזהירות ובשקט . היא נראתה המומה . אט אט התחלתי להבין שאקטיביסטיות וחוקרות מערביות רבות פשוט אינן מכירות הרבה מחוץ לעולמן . באותו רגע, החלטתי לכתוב את הספר הזה . מגפת הקורונה, פלישת רוסיה לאוקראינה והכישלון של חברות רבות — כמו ישראל, ארצות הברית, בריטניה ואיטליה — להתמודד איתן, וחוסר האמון הגובר במערכת הפוליטית שלנו חיזקו את אמונתי בצורך בספר כזה . אני אישה מערבית . גדלתי בחברה המערבית בישראל וספגתי אידיאולוגיות מערביות כל חיי . הפמיניזם היה הצעד הראשון בהתעוררות שלי, ואחריו ההכרה באשכנזיות שלי ובמשמעויותיה — וכמובן באחריות היהודית שלי למלחמות ולכיבוש העם הפלסטיני והארץ, שזרקה אותי למאבקים לשלום בשלב מוקדם בחיי . אבל רק כשנחשפתי למורשת האם ולכלכלת הנתינה האימהית כפי שפותחה על ידי מורותיי היקרות, ג'נביב ווהן והיידה גוטנר-אבנדרות', רק כששמעתי את הרעיונות של שתי ההוגות המקוריות האלה והתחלתי ללמוד ידע ילידי, הבנתי את המשמעות המלאה לא רק של הציוויליזציה המערבית אלא גם של האלטרנטיבה שלה — ואת התקווה שהיא נותנת לכולנו . הבנתי שהציוויליזציה המערבית, הגאה בנאורות ובליברליזם שלה, לא רק הובילה למותם של מיליונים, אלא, בניגוד לשאיפה שלה, אינה הדרך היחידה או הטובה ביותר לממש את האידיאלים של חירות, שוויון וסולידריות או לחתור תחת הפטריארכיה . אני כותבת כאישה מערבית החותרת לשנות את העולם בו אני חיה — העולם המערבי . אני אישה מערבית שלומדת בהשראת עולמות
|
|