|
|
עמוד:14
14 פרק ראשון בגאווה על מסיימים הזוכים בתארים אקדמיים הבאים ממגזרים ישראליים שלא הייתה להם דריסת רגל באקדמיה . עם כל החיוב שבדבר, קיימת סכנה כי אין הלימה מספקת בין המוסד האקדמי לבין 'המשכילים החדשים' הנקלטים בו כסטודנטים, גם אם אלה עמדו בדרישות הקבלה ההתחלתיות של המוסד . רצוי להאזין לקולותיהם של 'המשכילים החדשים' באקדמיה, המספרים על ניסיונם האישי, ולו רק כדי למנוע את נשירתם בטרם השלימו את לימודיהם לתואר . בהקשר זה יש מקום לשאלות אחדות : האם וכיצד השתנו המוסדות האקדמיים כדי לקבל ולהכיל את 'המשכילים החדשים' והמגוונים באופן המיטיב להם, שיתרום להסתגלותם ולהצלחתם ? האם הרחיבו והעשירו את תוכניות הלימודים כדי לכלול גם את התכנים התרבותיים של 'המשכילים החדשים' ? האם התאימו את שיטות הלימוד לכישוריהם ולהרגלי הלמידה שלהם ? שאלות אלה מצריכות חקר של המוסדות האקדמיים ושל מדיניותם . נוסף על כך, קיימות שאלות הנוגעות לחברה בכללותה, ובהן : מה המטען שמבקשי ההשכלה החדשים מביאים בכניסתם לאקדמיה והאם המטען הדרוש להצלחה בלימודים אקדמיים מצוי באמתחתם ? אם נשתמש במשל הידוע על ה'עגלה' המלאה או הריקה בידע, בערכים ובהרגלים, נשאל : מה כוללת העגלה שבה מגיעים 'המשכילים החדשים' אל האקדמיה והאם צריך לשנות את המטען שהם מביאים מהבית, העדה, השכונה ומוסדות הלימוד הקודמים שלהם בארץ או בחו"ל ? האם ייתכן שהם נושאים, בין היתר, מטען המקשה עליהם ? מה צריך לגרוע ממנו ומה צריך להוסיף לו ? יש גם מקום לשאלות על התרומה ש'המשכילים החדשים' מביאים לקבוצות המוצא שלהם אחרי שסיימו את הלימודים, ואיך בכלל הם חשים או מתקבלים בקרב משפחותיהם וחבריהם . תשובה לשאלות אלה ניתן לחפש בנקודות מבט כלליות וחיצוניות, שאינן ממוקדות בחוויית הלומדים עצמם, למשל בחקר המדיניות, שיטות ההוראה ותוכני הלימודים, או באיסוף ידע ותובנות מנקודת המבט של המורים, המכירים מקרוב את ההישגים והאתגרים של אוכלוסייה זו . במחקר זה בחרנו בנקודת מבט אישית ופנימית של 'המשכילים החדשים' עצמם . מתוך הקשבה לסיפורי החיים שלהם ננסה ללמוד מפיהם מה קרה / קורה להם באקדמיה ? מהו הרקע שממנו הגיעו ? מה היו הגורמים שהכינו אותם ללימודים באקדמיה וסייעו בעדם ואילו גורמים אתגרו אותם, הפריעו להם או הכשילו אותם ? כיצד התגברו ? לאן הגיעו במסע ההשכלה הגבוהה עד עתה ולאן הם מקווים להמשיך את דרכם בעתיד ? בפתח המחקר החלטנו שתי החלטות הנוגעות לשיטתו ולהיקפו : ראשית, המחקר יתמקד בסיפורי הצלחה — סיפוריהם של נשים וגברים שעמדו במשימה ונכנסו ללימודים באקדמיה או השלימו תואר אקדמי באוניברסיטה או במכללה .
|
|