|
|
עמוד:14
14 פתח דבר מכיוון שהשפה הצבאית עתירה בקיצורים, דרגות והיררכיות שונות, מצורף נספח המפרט את כל אלה . הספר, כאמור, מבוסס על מחקרים שערכתי, המרכזי שבהם הוא עבודת הדוקטורט . במחקרים נקטתי שתי שיטות מחקר איכותניות . האחת היא עבודת שטח אתנוגרפית, שיטה שבה הופך החוקר את חוויותיו הארגוניות לנתונים ומידע, שמהם אפשר לגבש תובנות מדעיות . שיטה זו אופיינית לחוקרים מתחום האנתרופולוגיה, שהיא חקר חברות האדם מזווית תרבותית וסימבולית . תחום זה התפתח במאה הקודמת כדי לחקור סמלים וטקסים של שבטים אפריקאיים ואוסטרליים, והלך והתרחב עם הזמן למחקר של החברה המערבית, לרבות מחקרים של ארגונים עתירי כוח, כמו חברות היי-טק, קונגלומרטים עסקיים ומפלגות שלטון . במסגרת המחקר ניהלתי יומן, שתיעד את האירועים שבהם השתתפתי כקצין בתפקידי יועץ ארגוני בכמה מפקדות בכירות בצה"ל, באופן ששימש כבסיס לניתוחים המובאים לאורך הספר . שיטת המחקר השנייה הייתה ראיונות חצי-מובְנים, כלומר בנויים מסדרת שאלות פתוחות שהכנתי מראש בהתאם ליעדי המחקר . מטרת הראיונות הייתה להעשיר את המחקר בזוויות התבוננות בדינמיקה שבין הקצינים הבכירים במפקדות, דרך עיניהם של מרואיינים שחוו את הנושא בעצמם . נפגשתי עם עשרות קצינים, ביניהם אלופים, קציני מטה במפקדות בכירות בדרגות אלוף-משנה וסגן-אלוף, וכן רל"שים של אלופים בדרגות רב-סרן, שסיפרו לי מאות אנקדוטות הלקוחות מעבודתם במפקדות בכירות, ושיתפו אותי בתחושות ובמחשבות שעלו בהם באירועים הללו . את כל המרואיינים פגשתי לאחר שכבר סיימו את תפקידיהם . לפיכך כל האלופים כולם כבר היו משוחררים ( אלופים במיל' ) , והרל"שים ברובם כבר לא היו בדרגת רס"ן, אלא קודמו לדרגת סא"ל . בסך הכול בוצעו למעלה משלושים ראיונות . הספר מציג את המנגנונים והשיטות שאלופים מפעילים כדי להשפיע על ארגון הענק שהם מפקדים עליו . אף שלארגון הצבאי תרבות ייחודית, ישנם כמה מאפיינים אנושיים, שנותרים זהים בכל הארגונים : הרצון
|
|